טובי לולנס הוא בן 13, קומתו מילימטר וחצי - מעט נמוכה לגילו - חי יחד עם בני עמו על עץ עתיק, שהוא מבחינתם כל היקום. טובי לולנס בן של מדען נחשב - ניחן בסקרנות רבה וביכולת ניתוח מרשימה, וחינוכו מעודד אותו לשאול שאלות ולחקור את עולמו. והחיים על העץ מזמנים הרפתקאות רבות, לא רק בגלל שאתה בגובה מילימטר וחצי ויכול לטבוע בטיפת גשם, או לההרג מעקיצת יתוש, גם כי בני עמו של טובי הם בני אדם, והספר חושף את כל מה שאנחנו יודעים על בני אדם: שאפשר להסית אותם באחיהם (במיוחד אם מעלים את הסיסמה "ביטחון"), שהם חושדים בכל מי שאינו מאמין במה שהם מאמינים, שמי שמוכן להשתמש בכוח יוכל לשלוט בהם, ושתמיד יהיו כאלה שירצו את מה שיש לשכנם.
ראיתי שמשווים אותו להארי פוטר - השוואה שאני לא יכולה להזדהות איתה לא בסיפור ולא בכתיבה. אם כבר הוא הזכיר לי את "מסעות גוליבר" של סוויפט שגם הוא, במסווה של ספר הרפתקאות העיר הערות סאטיריות ונשכניות על תחלואי החברה. (וגם הוא עובד לספר ילדים לצורך הרייטינג). "טובי לולנס" אינו סאטירה אך גם הוא משתמש באותו פטנט: כשקראתי אותו זיהיתי בקלות את הנושאים המטרידים אותנו היום, את המתח בין "הקידמה" ל"טבע", ואת הרווח בין "נאורות" ל"בורות".
טימותה (ת' בסגול) דה פומבל הוא מחזאי צרפתי, שזהו ספרו הראשון, שזכה בפרסים רבים. הספר מעניין מאד, עמוס ברעיונות, כתוב באופן קולח ומרתק, ויכול להיקרא על ידי נוער ומבוגרים כאחד. מאד אהבתי אותו (אני בחברה טובה - כל הביקורות משבחות אותו) ואני ממליצה לכל מי שמוכן לקרוא ספר שונה, בלי לקטלגו.
*


















