טובי לולנס הוא בן 13, קומתו מילימטר וחצי - מעט נמוכה לגילו - חי יחד עם בני עמו על עץ עתיק, שהוא מבחינתם כל היקום. טובי לולנס בן של מדען נחשב - ניחן בסקרנות רבה וביכולת ניתוח מרשימה, וחינוכו מעודד אותו לשאול שאלות ולחקור את עולמו. והחיים על העץ מזמנים הרפתקאות רבות, לא רק בגלל שאתה בגובה מילימטר וחצי ויכול לטבוע בטיפת גשם, או לההרג מעקיצת יתוש, גם כי בני עמו של טובי הם בני אדם, והספר חושף את כל מה

בצד החיובי: ספר מותח, סוחף, כתוב היטב (עם הסתייגות שתגיע עוד מעט).
בצד השלילי: המון telling במקום showing: הסופר מרבה לספר לנו שדמות מסויימת היא טיפשה או אמיצה במקום לתת לנו להבין לבד. חבל שהסופר לא נותן יותר קרדיט לנוער, קהל היעד של הספר, שיכול להבין לבד.
הוא היה קצת דידקטי מדי לטעמי, שזה בסך הכל בסדר, אני מניחה. למה לא לקדם ערכים שאתה מאמין בהם בספר סוחף וטוב בפני עצמו. אבל המסרים עצמם קצת נ

אם רק תעיפו מבט חטוף על הכריכה כבר תתאהבו בספר. לדעתי זו אחת הכריכות הכי יפות שנוצרו בספרות הנוער. (עד שראיתי את הכריכה של הספר הזה באנגלית וכמעט התעלפתי. עטיפה מדהימה!!!!!).
כל עלילת הספר מתרכזת על עץ אלון עתיק אחד, עליו חיים עמים שלמים של אנשים בגודל מילימטר וקצת. תככים ומזימות וסוד אחד קטן אשר יכול להשפיע על גורל העץ וגורל כל העמים החיים עליו.
טובי לולנס,בן ה - 13 נאלץ לברוח מביתו לאחר שכל מ

הספר הזה הוא אחד הספרים האהובים עליי. הוא והחלק השני שלו מככבים בחמישייה הפותחת.
הספר הזה כל כך מתוק וטהור ותמים שהוא ממש מעורר בי אושר.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי אותו לפני שנתיים וחצי בערך. קראתי אותו בשבת והייתי לגמרי מסוחררת והייתי פשוט חייבת לקרוא את הספר הבא. לכן למחרת ישר אחרי הבצפר הלכתי לספרייה לקחת אותו. סיימתי תוך פחות מיום. כמה דקות אחרי שסיימתי אותו הייתה הפסקת חשמל ובגלל הספר

חיפשתי המון זמן את הספר ושאלתי את הבינה מלאכותית על קטע שזכרתי ומצאתי אותו שוב אחרי יותר מ 10 שנים!!!!ספר נחמד ביותר שווה קריאה:)

נזכרתי במשהו שקרה פעם, כשהייתי קטנה. אני כבר יותר מארבעים, אז באמת עבר הרבה זמן מאז שהייתי קטנה. בכל מקרה זה היה ספר, ולמעשה סדרת ספרים שאהבתי מאוד. קראו לה "הלקחנים" והגיבורים שלה היו פוד, מעונית והררית. משפחה של יצורים בגודל עכבר שחיים בחור בקירות הבית, ומתפרנסים מגניבות. מתקינים לעצמם וילונות מממחטה שתלויה על מסרגה, כסאות מסלילי חוטים וארוחה שלמה מגרגיר אפונה. כמה זה חמוד! שעות ביליתי בדימיונות

אני לא הולכת לבקר את הספר על פי המסר שלו על טבע האדם או השמירה על הסביבה. למרות כל השאלות שהסופר מעלה, השואלות על העולם והיקום, הן לא מרשימות אותי אם הסיפור לא מסופר בצורה טובה.
וזה המצב בספר הזה.

קודם כל- טובי.
אני בת ארבע עשרה, וטובי בן שלוש עשרה. אני קרובה מספיק לגילו כדי להבטיח לכם שילד בן שלוש עשרה לא מתנהג ככה.
מבחינה מעשית הוא בהחלט בוגר מספיק, אבל צורת הכתיבה- שהיא בעצם גרסה מילולית

לפני כשלושה ימים הגשמתי חלום.

הכול התחיל לפני משהו כמו שלוש שנים, כשפתחתי לראשונה את הספר "טובי לולנס" הראשון, שהיה אז חדש דנדש על מדף החדשים בספרייה.
ואז סיימתי אותו.
וואוו.
מדהים.
כל כך הרבה מחשבה, פילוסופיה, עלילה, מתח, הומור, עומק...
אני לא יודעת מה איתכם, אבל ספרים שיש מאחוריהם משהו הרבה יותר טובים. ספרים שיש מאחוריהם משהו חשוב, משהו כולל, משהו... אין לי איך להסביר.
ולטובי לולנס יש א

האכזבה (היחידה) שלי מהספר הראשון בסידרה היתה שלא תירגמו את ההמשך. אז כשנתקלתי בספר הזה במבצע כלשהו מיהרתי להתנפל...
לצערי שכחתי את מרבית הדמויות וקיבלתי תזכורת נחמדה אבל לא חופרת לעלילות העבר והתאהבתי שוב בדמויות החכמות המגושמות והרעות שהציע לי עולם העץ והאנשים הזעירים.
נכון, אני לא נמנת בין בני נוער ולא מחובבי ספרי פנטזיה, אבל הסדרה הזו העמידה עולם בדיוני ומלא מתח מול הספרים שמבוגרים אמורים לקר