ביקורת ספרותית על צללים צרובים - סאגה - רומן הסטורי מאת קמילה שאמזי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 באוגוסט, 2011
ע"י חני


הספר מתחיל בסביבות 1945 עם הפצצה הגרעינית המטופשת להחריד על נגאסקי, וההשלכות שהיא הביאה לעולם...
כוויות ,קרינה ,חולי ואיבוד הורים אהובים בעלים חברים...הסבל של אזרחים פשוטים שקרע את העם היפני לחתיכות .
הסיפור הוא סיפורי מלחמה עם הומור ציני מיפן עד פקיסטן כשברקע האהבה גוברת על כל תחלואי החיים.
האמריקאים יוצאים רע כרגיל כי הם תמיד נלחמים מלחמות של אחרים.במקרה של יפן אמריקה העדיפה לשגר פצצה מאשר לספוג מהלומה יבשתית מול היפנים למרות שארה"ב ידה הייתה על העליונה בגלל כמות גדולה יותר של אמצעי לחימה ומטוסים מהיפנים.
המוסלמים בעלילה המסועפת הזו בסופו של יום מתוארים כמחבלים מתאבדים
וכולם נלחמים בכולם אנגלים הודים פקיסטנים טאליבנים..."שישו ושמחו" ולא למדנו כלום מאז הפצצה ועד היום אנחנו ממשיכים להגן על פיסות אדמה בחירוף נפש וגובים מחירי נשמות טובות בדרך...
אין מלחמות מוצדקות או צודקות ועל כך יש ויכוחים רבים . הנשיא טרומן לאחר המלחמה יצא אל האומה האמריקאית בנאום חוצב לבבות על ההצדקה של שליחת הפצצה הגרעינית הראשונה בעולם. הכדור הזה שאנו חיים בו של כולנו ועלנו לשמור עליו.
הספר הוא חולש על היבטים רבים של המלחמה ושוזר בפנים פנינים של אהבה וריגושים שנמשכים על פני מאה שלמה.
בינתיים כבר 70 שנה לפצצה הגרעינית ולא נראה שלמדנו כלום...וההסטוריה עוד תגיד את דבריה .
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
70 שנה לפצצה על הירושימה ואני תוהה אם בכלל נלקחו לקחים מאז ועד היום.
פשוט נזכרתי פתאום בספר הנפלא הזה.
חני (לפני 7 שנים)
ולפעמים עם כל הקידמה בחיים כשאני מציצה ישר אל תוך התנך (שהבנות מכינות שיעורים בתנך)יש דברים שלא השתנו מאז ועד היום זה כאילו לקחו את הטקסטים והלבישו להם רק שמות שונים...אם זה כיבושי יהושוע...או הקרבות המהוללים עקובי הדם...או כמובן מלחמות בין השבטים או הקרב על ירושלים כאילו כלום לא השתנה...
yaelhar (לפני 7 שנים)
מסכימה איתך, דולמוש: "שישו ושמחו ולא למדנו כלום" ואנחנו ממשיכים בחינגת המלחמות עד שנמוטט את עולמנו עלינו.
tuvia (לפני 7 שנים)
פניולה, לקחת לי את המילים מתוך הפה.
זאת פשוט בורות לטעון את הטענה הזאת.
ולמי שמחפש קצת יותר ידע והיסטוריה, קיימים ספרים רבים
שמתארים את המלחמה העולמית השניה וגם את הזירה הפסיכית.
panyola (לפני 7 שנים ו-8 חודשים)
נכון, לא למדנו וגם לא נלמד כי טבע האדם נשאר דומה, גם אינו לומד
לקחי העבר ההסטורי, אך צר לי לחלוק על דעתך,
המלחמה הזו הגיעה עד לאמריקאים קרי פרל הרבור,
כמו כן הפצצה היתה כורח השעה, היפנים היו מפלצת
חסרת רחמים שטרפה וטרפה ולא היה קץ לתאבונה.
מספר הקורבנות שנפלו בהירושמימה ונגסקי היו
נופלים ויותר מכך לו המשיכה המלחמה הזו.
הם סירבו להכנע חודשים אחרי גרמניה הנאצית
וגבו קורבנות רבים. הזהירו אותם וגם אחרי
הפצצה הראשונה סרבו להכנע. היו צריכים שתי
פצצות. אבל משם יפן השתקמה, זנחה את המסורת
הסמוראית האכזרית נפתחה לעולם ונהייתה אומה
לא לוחמנית. אז קשה לי לומר שהפצצה היתה
טיפשית.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ