אפשר להתחיל בתהיה. אם על הספר יש המלצה חמה של סלמן רושדי, ואם את הספר של הממליץ ("ילדי חצות") לא אהבתי, מה זה אומר על ההמלצה? לא בהכרח אומר משהו. כבר ראיתי ספרים עם סופרלטיבים על הכריכה והם דווקא היו טובים.

מילדותי, אחד הספרים שאהבתי ושהשפיעו עלי היה ספר בשם "סדקו רוצה לחיות", על נערה שנפגעה מהפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה, חלתה במחלת קרינה, ובמהלך האישפוז שלה ניסתה לייצר אלף עגורי אוריגמי,

פצצת אטום מתחילה במפגש של שני גופים רדיואקטיביים שמתנגשים בעוצמה. ההפעלה שלהם בהתחלה יכולה להיות על ידי חומר נפץ קונבנציונאלי.
מכאן נפתחת שרשרת של ביקועים והתפרקויות לשלבים נוספים עד שהחומר הגרעיני מכלה את עצמו.
זוהי התמונה העיקרית, מדהימה בצורת הפטרייה שלה שמרביתנו מכירים. ובצד זה מתחילה תמונת הנגטיב של נפגעים, תהליכים חברתיים ואנושיים שהם תולדות של התפרקות הגושים הגדולים הללו. מעצמות עולות ,

הספר מתחיל בסביבות 1945 עם הפצצה הגרעינית המטופשת להחריד על נגאסקי, וההשלכות שהיא הביאה לעולם...
כוויות ,קרינה ,חולי ואיבוד הורים אהובים בעלים חברים...הסבל של אזרחים פשוטים שקרע את העם היפני לחתיכות .
הסיפור הוא סיפורי מלחמה עם הומור ציני מיפן עד פקיסטן כשברקע האהבה גוברת על כל תחלואי החיים.
האמריקאים יוצאים רע כרגיל כי הם תמיד נלחמים מלחמות של אחרים.במקרה של יפן אמריקה העדיפה לשגר פצצה מאשר לס

ספר מצויין. מעבר לסיפור המיוחד מאוד והקירבה יוצאת הדופן בין הדמוית המגוונות- ישנה תזוזה מושלמת מבחינה היסטורית ומקומית, העלילה נעה בין יפן, הודו, פקיסטן, ארה"ב וכו' בדיוק בזמנים החשובים בתולדות אותם מקומות, ואותן דמויות מעוררות השראה.
וכמובן מעבר להיסטוריה וחיבה כלית לדמויות נראה כאילו כל קורא יעשה את החושבים שלו לבד, על גזענות, דעות קדומות ושנאת חינם.
נהנתי מאוד. ממליצה בחום.