Widerstand der Wirklichkeit
"מרד המציאות" 1929, נובלה של שטפן צוויג- עודות "התעשיין", אשתו (צוויג לא נותן לה שם) ו"החבר הצעיר"- גיבור הנובלה לודוויג/'דוקטור', אותו מביא התעשיין לעזור לו בעסקיו (אותו הכיר דרך אשתו, שהכירה אותו לפני תשע שנים, או בניסוח צוויג- "ארבעת אלפים ימים).
העלילה מתרחשת תחילה בהיידלברג (משם התעשיין ואשתו יכחו רכבת) לחבל פרנקוניה- לכפר בוקנהיים, ערים וחבלי ארץ במערב גרמניה ליד הגבול עם צרפת.
לודוויג שולח את משכורתו לאימו ושתי אחיותיו וחי בדוחק, כל זאת לאחר שהתעשיין חלה והוא שחוק מלנהל את עסקיו הרבים וכך נוצר לו משולש האוהבים ב"מרד המציאות".
"האדון התעשיין הטיל עלי ברוב טובו משימה גדולה ורבת אחריות,וקיבלתי אותה. בעוד עשרה ימים אצא למקסיקו לשנתיים" (ע"מ 32)
""את עשרת הימים עד ליציאה לדרך חיו השניים בלהט של טירוף חושים בלתי פוסק" (ע"מ 34).
התחלתי לקרוא את הנובלה בטיסת
Connection
בין מילאנו לטנריף. ישבתי ליד החלון, אחרי 40 ע"מ נרדמתי. היום סיימתי את הנובלה במלון/קלאב בטנריף. במהלך הטיסה העלילה התיאורית האיטית של צוויג,מעט דיאלוגים והרבה נואנסים פסיכולוגים גרמה לי ל
Blackout
במהלך הקריאה, מה גם שלדעתי- "מרד המציאות " לא מהטובים של צוויג.
זוג האוהבים בתחילת הנובלה נפרד בסערה רומנטית, היא מלווה אותו לרכבת "לא יכולתי כאן, לא כאן בבית שלי,שלו. אבל כשתחזור, אז מתי שתרצה" (ע"מ 36).
לודוויג סופר את הימים420,419,418 עד שיפגש שוב עם אהובתו, בצורה סנטימנטלית אינפנטילית.
בעודו בשליחותו במקסיקו הוא אובססיבי ללכת לדואר לקרוא ממכתביה עליו.
צוויג הופך את הקערה על פיה עם פרוץ המלחמה והשליחות של לודוויג למקסיקו. המאורעות והזמן עושים את שלהם ולודוויג בונה חיי משפחה עם 'צהובת שיער ביתית באופייה'...
התעשיין שיישאר באירופה, גורלו כאנרכיסט באיילון ב12 בלילה...
"לודוויג,זה אתה?" היא אומרת לו בטלפון בסוף מלחמ"ע ה-1 והוא אומר לה שמחרתיים יבוא לפרנפורט.
"אתה נשאר בוודאי לארוחת צהריים לודוויג" (..) "נדמה היה לו שלא עזב מעולם" (ע"מ 53-52).
הטיול לאיטליה וספרד תוכנן לפני חצי שנה, אחותי התאומה גרה באוסטרליה. פרצה "הקורונה", לא חליתי למזלי. מלונות הוזמנו, טיסות כורטסו ובשבת שתי 'נפילים' פוליטים טרללו את המערכת ואיומים לשביתה כללית הוכרזו...
במה שנראה "כמרד המציאות" שאף אחד לא יכול היה לדמיין
"הקול שלה רעד בכל מילה: "למה אתה שואל אותי? עכשיו אין טעם שאגיד לך,עכשיו כשהכול כבר מאוחר מדי.(..) אף פעם לא היה בכוחי לסרב לך,הייתי שלך תמיד,מהיום שהכרתי אותך". (ע"מ 59).
בעוד שגורל האוהבים ב"מרד המציאות" עולה על שרטון, אני ואחותי בסוג של נס נפגשנו לאחר יותר משנה במילאנו, אני טסתי מתל אביב והיא הייתה' מחוסלת' אחרי טיסה דרך שלושה
Connections
מאוסטרליה למילנו. מיד נפגשנו בחדר שלה (כמובן שעם אמא שלי, והאחיין החמוד) והתדהמה והעליצות לא אחרו לבוא.
בסופו של דבר ה-
Happy-ending
של זוג האוהבים ממש אלגורי למפגש שלי עם אחותי (אושרת), ולמלון המפנק בטנריף בה אני יושב וכותב בהנאה גדולה.
מהספר פחות נהנתי, סנטימנטלי ורומנטי, אך ליד נובלות אחרות של צוויג נראה ממש כנלקחה מה
v.o.d
של כתביו ולא בחוד-החנית של יצירותיו כ"נובלת השחמט" ו"מכתב של אלמונית"
מוזמנים לחפש אותי ב
Facebook
העלתי תמונה שלי ואחותי במרפסת החדר שלה יחדיו .













![מילים כדי לומר זאת [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024920.jpg)




