#
פיליפ ריב שהוא יוצר אנגלי רב-תחומי (מאייר,מפיק, במאי, אנימטור) כתב את הספר הזה, כספר הרפתקאות לנוער (במונח "נוער" הכוונה היא שהגיבורים הם בני נוער, פיתוח הדמויות מוזנח, המעשים והגיבורים מקוטלגים כטוב/רע בלי גווני-ביניים) הסיפור כולל רגשות כמו אהבה, אך אינו כולל קשרים מיניים מפורשים. תיאורי אלימות והרג אינם מצונזרים אך הם מתוארים בשטחיות ובקצרה. הערים בסיפור, המתרחש מאות רבות קדימה, נעות בעולם ומחפשות טרף. הן "טורפות" ערים ועיירות קטנות מהן ונטרפות על ידי הגדולות מהן, ומתקיימות מהביזה של הערים שנטרפו.
סופרי מדע בדיוני לא מצליחים, בדרך כלל, להתנער מהמציאות המוכרת בהווה שלהם. דוגמה טובה לכך היא "מלחמת העולמות" של ולס, בה האנושות נלחמת בפולשים ממאדים כשכלי התחבורה הם כרכרות וסוסים וכלי הנשק אקדחים... היו סופרים כמו ז'ול ורן שהצליחו לחלץ את דמיונם מכבלי מציאות שהכירו ויצרו חיזיון עתידני מרשים שגם שימש השראה למפתחים וגם חזה די במדוייק את מה שעתיד לקרות. סופרי מדע בדיוני מצליחים לחזות טכנולוגיה עתידית מגוונת. כשהם מנסים לחזות את פני החברה העתידנית, רובם גולשים להתנהגות דורסנית ואכזרית ומשטרים טוטליטריים.
הסיפור מתרכז בהרפתקאות הגיבורים ומתאר באופן לא מפורט את העולם העתידי כפי שריב חזה: הטכנולוגיה פרימיטיבית, המהנדסים נשענים על רמזים וגרוטאות מהעבר כדי "להמציא" מכשירים חדשים. בעולם של ריב מהנדסים ממציאים בעיקר כלי הרס והרג המוני. המערכת החברתית היא הירארכית, והשלטון – טוטאליטרי.
ספר במשקל נוצה וגם העניין שהוא מייצר אינו רב. אבל הסופר, שכאמור מתקשה להשתחרר ממה שהוא חווה בהווה, רואה את העתיד כמו סופרים רבים אחרים שמנסים: טוטליטריות, מלחמה והשמדה של אחרים, חוסר לכידות וביטול אתיקה או מוסר. אני לא בהכרח מאמינה שההמונים "חכמים" יותר מהפרטים, אבל אם כל כך הרבה סופרי דיסטופייה מתארים את העתיד באופן כה נחרץ והרסני, אולי זו בערך נבואה שמגשימה את עצמה...
1/2


















