#
פ. סקוט פיצג'רלד כתב די הרבה סיפורים בארבעים וארבע שנותיו עלי אדמות. רבים מהם סיפורים שנמכרו לעיתונים, נכתבו לפרנסה והפכו בעלי ערך ספרותי רק אחרי שהסופר רכש מידה מסויימת של מוניטין והוכתר כדוברו של "הדור האבוד". הוא פירסם כמה רומנים, שהמפורסם שבינהם, "גטסבי הגדול", נחשב ליצירת מופת ואפילו הוכתר כאחד מהרומנים האמריקאים הטובים ביותר שנכתבו במאה ה-20, לא פחות. למה אני כותבת את מה שידוע לכל על הסופר? כי הספר הזה כולל שני סיפורים קצרים של הסופר, לכאורה, שהתגלו לאחרונה - מעל 80 שנה אחרי שהסופר כבר שוכן-עפר. איך זה קרה? או.
הסיפור הראשון "שטר חוב" נכתב ב-1920 כשפיצג'רלד היה בן 23. הוא מתאר מוציא לאור שהוציא לאור ספר בו הסופר - פרופסור מכובד החוקר את עולם רוחות הרפאים – משוחח עם רוח-רפאים של אחיינו שנהרג במלחמה. הסיפור אירוני ביותר, מלגלג על האמונה בסייאנסים ורוחות רפאים שפשתה באותה תקופה, כמו שהוא מלגלג על תעשיית ההוצאה לאור המוכנה להוציא לאור כל שטות – אם היא מכניסה כסף. הסיפור חביב, הומוריסטי, קליל (אלה שנרתעים מקלילות – הוזהרתם) וניכרות בו השפעות של או.הנרי בן הדור שקדם לפ.ס.פ.
הסיפור השני "מסע משותף" שנתן את שמו לספר, עוסק בתסריטאי צעיר מהוליבוד הנוסע - כנוסע סמוי - ברכבת מסע וכותב תסריט לסרט על נוודים הנוסעים סמויים ברכבת. יש בו גם נערה, יהלום אבוד, עמידה על עקרונות ואהבה. הסיפור הזה נכתב ב – 1935 והוא הרבה פחות מוצלח, לטעמי, מקודמו המוקדם.
ובחזרה לשאלה: איך קורה שהיום מגלים המון סיפורים אבודים של סופרים מפורסמים? אם מישהו היה כותב על זה סיפור הייתי רוצה לקרוא אותו. הרשו לי לנסות: 1) פורץ נכנס באישון לילה, פורץ את הכספת ומגלה בה צרור ניירות כתובים בכתב-יד. הוא ממהר להוצאה לאור דורש סכום עתק תמורת המציאה, מקבל שליש מדרישתו ושמח בחלקו. או 2) אלטע-זאכן מוזמן לפנות דירה ומגלה מתחת למזרון העתיק והמוכתם שני סיפורים שמדליקים אצלו נורה: יש! סקוט פיצג'רלד! או 3) ההוצאה פיתחה תוכנת-מחשב המסוגלת לכתוב סיפור שיזוהה עם הסופר המפורסם, אם מקלידים את הרעיון ואת שם הסופר... תבחרו מה שמתאים לכם. מה שלא מתאים לי זה סיפורים המתגלים באורח פלא – בזמן שיש התעניינות מחודשת בסופר - דורות אחרי שהוא כבר ז"ל.


















