• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רקמת סתיו

רקמת סתיו

מאת טרו מימוטו

הביקורת של לקרוא ברון - חנות ספרים

תמונה של לקרוא ברון - חנות ספרים
רקמת סתיו

רקמת סתיו

מאת טרו מימוטו

הביקורת של לקרוא ברון - חנות ספרים

תמונה של לקרוא ברון - חנות ספרים
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2009
סדרה:מודן - סדרה לספרות יפה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
תמיד קוראת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“רומן מכתבים , מרגש,יפני,בין בני זוג שהתגרשו ורק לאחר פגישה מקרית אחרי 10 שנים הם מתחילים להתכתב ביני”

10/29
ביקורות על רקמת סתיו
הבאה
efratlo24
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 7 שנים•1 דקות קריאה

ספר של סופר יפני, בארצו הסופר ידוע, אך זה ספרו היחיד שתורגם לעברית וזו הפעם הראשונה שקראתי ספרות יפנית וזה לאחר שנחשפתי לסדרות אמא ואשה שגם הן יפניות במקור ומאד אהבתי גם את הסדרות וגם את הספר.
גם כאן כמו בסדרות הסופר שם במרכז אישה חזקה וראויה להערצה. הספר מתחיל בכך שהאישה יוצאת עם בנה למקום מרוחק על מנת לצפות איתו ביחד בכוכבים שהוא כל כך אוהב. תוך כדי המסע היא פוגשת באקראי בגרוש שלה אותו לא ראתה כ10 שנים. פגישה זו פותחת ביניהם התכתבות החושפת את הפרשה שהובילה לגירושים. כמו כן נחשף לאן הובילו החיים כל אחד מהם לאחר הפרידה וחשוב לא פחות חושפת את ההווה של כל אחד מהם.
הגבר נותר חלש ונתון לחסדיה של אישה שאינו ממש אוהב ואילו האישה למרות שמאד נפגעה הפכה חזקה מאד ומחושלת, נלחמת כלביאה על מנת לספק לבנה הנכה חיים נורמטיביים עד כמה שניתן.
ספר מאד פילוסופי, הכולל הרהורים ותובנות על החיים על המוות ועל מה שביניהם. מומלץ בחום אם כי דורש מידה גדולה של סבלנות.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של חני
חני
תמונה של רץ
רץ
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של Rasta
Rasta
תמונה של נעמי
נעמי
תמונה של משה
משה
תמונה של לי יניני
לי יניני
9קוראים|גיל ממוצע53|33%נשים

על המבקרת

תמונה של לקרוא ברון - חנות ספרים

לקרוא ברון - חנות ספרים

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
241 ביקורות•1 נבחרות•1,222 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•ספרות קלה - רומנים
תמונה של לקרוא ברון - חנות ספרים
לקרוא ברון - חנות ספרים
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות241
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה1,222
דירוג ממוצע4.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית81ספרות מתורגמת58ספרות קלה - רומנים38

דיון על הביקורת

3 תגובות
לקרוא ברון - חנות ספרים
לקרוא ברון - חנות ספרים •לפני 7 שנים

חני

סיימתי את הספר בהמלצה חמה אז כנראה שכן הייתה לי סבלנות אליו. אכן יש בו זוויות רבות, דווקא בגלל זה דורש סבלנות ובספר אכן יש הרבה יופי. זה לא נוגד את מה שכתבתי :).
חני
חני •לפני 7 שנים

ספר נפלא ונראה שלא היה לך סבלנות

אליו. אני ראיתי בספר זוויות רבות והרבה יופי.
Rasta
Rasta•לפני 7 שנים
הספר מחכה לי על המדף. תודה על הסקירה.
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים

ואז הכל התהפך

ואז הכל התהפך

יעל בן-ברוך

"אני לא באמת תינוק, אני כבר כמעט בן 13, אבל אני לא יודע אם אני חזק כמו שאבא חושב".
במרכז הספר הנער זיו, שמה שהוא אמור להתגבר עליו נראה לו כעת כסוף העולם, אך למביט מהצד זה עלול להישמע כדבר לא כזה עצוב וכואב. הזמן הוא תחילת החופש הגדול, זיו ושני חבריו עופר ושי נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראת היציאה למחנה קיץ בגולן. יומיים לפני הנסיעה, זיו מגלה שהוא נשאר מאחור ושני חבריו נסעו בלעדיו למחנה קיץ אחר. מרגע זה ואילך הכל מתהפך עבורו. הוא פגוע מאד מסתגר בחדרו ואין לו חשק לכלום. הוא מנסה להבין למה ואיך זה קרה ולא מצליח, הניסיונות של משפחתו ובעיקר של הוריו לנחמו, מוערכות אך מעיקות עליו יותר.
זיו בעיקר נפגע משי שאותו החשיב לחברו הטוב ביותר. תוך ניסיונותיו להבין איך הגיעו הדברים לאן שהגיעו, הוא משחזר את יחסיו עם שי מתחילתם ואז מגלים הקוראים כי משפחתו של שי אינה משפחה רגילה. הדבר שעמו מתמודדת המשפחה של שי מכניס עוד עומק לסיפור ועוד נושא חשוב לדון עליו עם ילדים ובני נוער והוא: קבלת השונה.
זאת בנוסף לנושא הבולט יותר שהספר כולל שגם עליו חשוב לדון עם ילדים ובני נוער והוא: מהי חברות טובה, איך אמור להתנהג חבר טוב? הנושא הזה חשוב לאור נושא החרמות ששומעים עליו כיום רבות ואולי יותר מאשר בעבר. נושא זה חשוב גם לאור העובדה כי ידוע שבני נוער נוטים לראות דברים בשחור ולבן ועל כן סיטואציה שלנו המבוגרים יכולה להיראות זניחה, הילד/ה שבאחריותנו יכול/ה לקבל באופן מאד קשה. לסיום אוסיף שבמקרה הספר מתאים לתקופה, משום שהעלילה מתרחשת בחופש הגדול. מאחלת לכם, ילדים ובני נוער חופש נעים ומהנה, מי ייתן כי פתיחתו תהיה מוצלחת יותר מהפתיחה לה "זכה" זיו.
להורים מאחלת כי התקופה המאתגרת (החופש הגדול וילדים בתחילת גיל ההתבגרות - שני גורמים המהווים אתגר לא פשוט עבור הורים רבים) תעבור בקלות יחסית.

אתמול•לקרוא ברון - חנות ספרים
מה שהלב רוצה

מה שהלב רוצה

סנדרה הבה

היום בערב יודלקו מדורות ויצוין ברחבי הארץ ל"ג בעומר. לגמרי במקריות התחלתי לפני מספר ימים את הספר "מה שהלב רוצה", אשר מפגיש על סט הצילומים של הסרט: להבה ואש, שחקן ושחקנית צעירים. הוא: נואה ווייט, שחקן אוסטרלי שבארצו הוא מפורסם מאד, אבל בתעשיית הוליווד זה ניסיון ראשון עבורו. היא: איבי ווסט שהגיעה עם אמה מפורטלנד להוליווד לפני כ - 4 שנים ומאז עושה את דרכה מעלה באופן כמעט עצמאי לחלוטין, מבלי שיש לה תמיכה, היות שבמהלך השנים אמה נהרגה בתאונת דרכים ולמעשה נותרה ללא משפחה מאחוריה.
גם נואה חווה קשיים הקשורים בעיקר לטראומה שהוא סוחב איתו מהעבר ומונעת ממנו בעיקר לנסות ולפתח קשרים עם בנות המין השני (וזה לא שאין כאלה שרוצות - גם באוסטרליה וגם על הסט לא מעט עוזרות הפקה מתגודדות סביבו).
איבי מתקבלת לאחר האודישן לתפקיד הנשי הראשי, נואה מתקבל לתפקיד הגברי המשני, כשמולו אמור לשחק בתפקיד הראשי, שחקן ותיק ומנוסה בהוליווד, שאיבי לא סובלת. האודישן של נואה עובר מצוין, אך תקוותו באשר לקבלת התפקיד מעטה, היות שהשחקן הראשי עויין אותו. בסופו של דבר קורה מה שקורה. נואה ואיבי נפגשים על סט הצילומים כששניהם נדרשים למלא את התפקידים הראשיים ומחזיקים את הצלחת הסרט על כתפיהם. נואה כלוחם אש קשוח וסקסי בטירוף ואיבי כבת זוגו של החבר הטוב של לוחם האש, שמנסה להילחם ללא הצלחה במשיכתה ללוחם האש עצמו.
אהבתי את זה שיש סיפור בתוך סיפור, שהמציאות של הגיבורים והסרט שבו הם משחקים מתערבלים יחדיו. בנוסף אהבתי שלכאורה הספר משתקף כספר קליל, אך בסופו של דבר הוא מעלה לדיון נושאים רבי משמעות כמו: התמודדות עם טראומה או הישרדות בתעשייה לא קלה כשנשארת למעשה די לבד בעולם.
ציטוט שאהבתי: "יש חוקים שנכתבו, רק כדי לבחון מתי יהיה לך האומץ לשבור אותם".
לסיום אפרגן לסופרת: זהו לא הספר הראשון שלה שאני קוראת. עד כה אהבתי את ספריה ויש עוד על הכוונת.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
אבא שלי היה

אבא שלי היה

נטלי יעל

אבא שלי היה / נטלי יעל

ספר לא פשוט לקריאה ולראייה מתחיל במילים: "אני לא מרגיש טוב". עם זאת הספר עוסק בנושא חשוב, שגם מבוגרים מעדיפים פעמים רבות להימנע מלדון בו. התמודדות עם אובדן לא קלה לאף אחד מאיתנו ואם היא לא קלה למבוגרים, אז בטח ובטח שלילדים היא קשה, אולי אף יותר.
לפני כשבועיים, אבי הלך לבלי שוב ולמרות שהספר כבר די הרבה זמן על המדפים, (יצא לאור בשנת 2017), רק עכשיו נתקלתי בו. אמרתי לעצמי שאולי זהו רמז, אולי אבי שלח את עיניי אליו על מנת שיעזור לי להתמודד, לכן הייתי חייבת לקרוא ואמנם קראתי אותו עם דמעות בעיניים, אבל מרגישה שהקריאה אכן עזרה. אמנם איני ילדה קטנה ובכל זאת מצאתי את עצמי מזדהה עם הילד ועם המצבים שהוא חווה. המצבים המובאים בספר מתארים את התחושות והרגשות בצורה כל כך מדויקת והאיורים מדויקים אף הם ומעצימים את המסר.
בנוסף העזרה באה לידי ביטוי בכך שעצם זה שאני כותבת את הסקירה הזו, אני מנציחה את זכרו של אבי ולו במעט. ועכשיו לעלילה:
במרכז הספר ילד (שמו לא נאמר אולי בכוונה תחילה, כדי שכל ילד שחווה אובדן יוכל למצוא את עצמו בסיפור). הילד איבד את אביו, (גם לאבא אין שם ולא נאמרה הסיבה שהלך לעולמו וזה דווקא טוב לדעתי. שוב כי לא משנה מי האבא ומה הסיבה לפטירתו, העיקר הוא שכל ילד שכואב לו יוכל להתחבר).
הספר מעלה למרכז הבמה מצבים יומיומיים שעלולים להחזיר את הילד אחורה: הוא משחק עם חברים ופתאום נזכר ועולות לו דמעות בעיניים, אבל הוא מתבייש ועושה מאמצים לעצור אותן. (גם כאן מובאים נושאים חשובים כמו: בנוסף לאבל הילד גם צריך להתמודד עם העובדה שהוא מתבייש להראות שעצוב לו, שהוא מתבייש בגעגועים שלו לאבא). הוא במכולת מתבלבל בעודף והמוכר אומר: "מה אבא לא לימד אותך חשבון?" ועוד.
הספר מנגיש לילדים את הנושא ולדעתי זה ניסיון אמיץ, עם זאת אין בו פתרונות קסם וגם זה אמיץ לדעתי:
האמא אמרה לילד שאבא נפטר ולא ישוב גם בעוד 50 שנה (כלומר האמא לא מייפה את המציאות עבור הילד), אבל אין זה אומר שהיא לא מנסה לנטוע בו תקווה ואכן הספר מסתיים בתקווה ובמילים מרגשות עד מאד.
אני חושבת שדווקא בתקופה זו, שבה לצערנו לא מעט ילדים נותרו יתומים, (החל מהשביעי באוקטובר וכלה במלחמה עם אירן שמי ייתן ולא תשוב), הספר הזה עשוי לשמש כלי חינוכי / טיפולי משמעותי במיוחד. זאת ועוד, כתבה את הספר יועצת חינוכית שהשתמשה בחוויותיה, תחושותיה ורגשותיה שלה עצמה, כפי שהיא זוכרת אותן, כשהיא עצמה התייתמה מאב כילדה צעירה.
מי ייתן ואף אחד מאיתנו לא ידע עוד צער וכאב.
לעילוי נשמת מיכאל בן אסתר, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים לעד, אמן.

לפני חודש•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
כאב לב מרפא

כאב לב מרפא

ג'יי מקלין

"כשהעולם הכי חשוך... אז הקסם מופיע".
הספר הזה הוא ספר המשך לספר תקוות לב שבורה. במרכז שני הספרים, אווה וקונור, נער ונערה שלכל אחד מהם שק על גבו. אווה היא בת לאם, המתמודדת עם הפרעת דחק פוסט טראומטית, היות ששבה משדה הקרב, קטועת יד עם פנים מושחתות ועם פגיעה מוחית. קונור הוא בן לאב יחידני ואביו תולה תקוות רבות בהצלחתו בתחום הכדורסל. כמובן שגם קונור עצמו מאד רוצה להצליח וככל שמתקדמת העלילה, הקורא עד להצלחתו שרק הולכת ומתעצמת. היה אפשר לצפות כי הצלחתו תשמח אותו והיא אכן משמחת ולמרות זאת קונור הוא נער די עצוב.
הוא עצוב כי בספר הנוכחי, הקוראים פוגשים את קונור ואת אווה כשהם כבר לא יחד. הם מנסים לשמור על ניתוק מוחלט, ההחלטה הזו מגיעה בעיקר מצידה של אווה, המרגישה מחויבת להקדיש את כל כולה לטיפול באמה. במקביל קונור מקדיש את כל כולו לכדורסל, אבל מעבר למטרה להוציא אותו ואת אביו מהקשיים הכלכליים, הוא מתאמץ להצליח בתחום הכדורסל, מתוך סיבה נוספת, חבויה.
לאורך כל הספר קונור ואווה אוהבים, אך מנסים לשמור על מרחק ללא הצלחה. משהו תמיד מחזיר אותם זה לזרועות זו.
זהו סיפור נעורים חמוץ / מתוק שכאמור מעלה למודעות נושא חשוב - פוסט טראומה והשלכותיה, על האדם שמתמודד איתה ועל סביבתו. בגלל שאהבתי את קונור ואווה עוד מהספר הראשון, גם את הספר השני אני מחבבת, אם כי הוא פחות מוצלח לדעתי.

לפני חודשיים•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
הפיל שרצה להיות הכי

הפיל שרצה להיות הכי

פאול קור

זהו סיפור עם מסרים חשובים, חרוזים נחמדים ואיורים שללב נכנסים. הסיפור מספר על פיל קטן ונחמד שהיה חלק מעדר של פילים אפורים, אבל בניגוד לפילים האחרים שהיו מאושרים ושמחים, הוא תמיד היה עצוב והתלונן, בעיקר כאשר הביט במראה. בעיניו היה הצבע האפור משעמם ומכוער והוא הרי רצה להיות הכי....
פגשה בו ציפור והחליטה לבוא לעזרתו. לא אומר מה עשתה למענו - את זה תצטרכו לגלות בעצמכם. אם אתם הורים לילדים שלא תמיד שמחים בחלקם ולא טובים בלקבל את עצמם כפי שהם, זה הזמן לחשוף אותם לסיפור הנוגע ללב הנ"ל. נוגע ללב מכמה בחינות:
ראשית, ההתעניינות באחר והושטת העזרה, כפי שעשתה הציפור מכל ליבה.
שנית, מסר חשוב: לא תמיד מקבל האדם בחייו (במקרה הזה הפיל), את הקלפים אותם היה רוצה לקבל, אך כמעט תמיד קורה שבסופו של דבר הוא מגלה שקיבל את הקלפים המתאימים לו ומכאן למסר נוסף, חשוב לא פחות: כל אדם עובר בשלב זה או אחר של חייו תהליך של קבלה עצמית וככל שייקדם, כך ייטב.
ומסר חשוב אחרון שלדעתי כולל הסיפור: החשיבות הקיימת בהשתייכות לקבוצה, אם זו משפחה, כיתה, מדינה, (במקרה זה עדר של פילים). אומנם הקבוצה, חשוב שתקבל לתוכה את השונה ומצד שני חשוב שתהיה לאדם גם היכולת להתאים עצמו לחברה שבה הוא חי.
לסיכום: אני אהבתי, מקווה שתאהבו גם אתם.

לפני חודשיים•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
שדה מוקשים

שדה מוקשים

אן רוז

מתוך כבוד ורצון לפרגן לחיילנו ולחיילי צבא ארה"ב שבאים לעזרתנו, החלטתי לקרוא את הספר שדה מוקשים מאת אן רוז. קראתי גם ספרים אחרים שלה ועד כה את כולם אהבתי.
ציטוט נבחר : "אולי רק דרך הסדקים והחלקים החסרים האור שבנו יוכל לפרוץ החוצה".

הספר הזה שם במרכז שני אנשים, ראיין וסם. ראיין היה מפקד צוות של חיילים באפגניסטן ויום אחד הצוות נכנס לקסבה בקאבול והם היו חשופים למטווח. ראיין איבד את רגלו, החיילים שעליהם פיקד מתו כי הרכב שהיו בו התפוצץ ויותר מרגלו ראיין איבד מחבריו הטובים.
גם סם יודעת מה זה לחכות לאהובה ולחשוש עד מוות לגורלו. בעלה הוא אלכס, זה שהיא מכירה מאז היותם ילדים ובמשך 12 שנה, עד גיוסו לצבא היו בלתי נפרדים. גם בחתונתם הוא היה על מדים ומיד לאחריה חזר לצוות שלו באפגניסטן לסבב אחרון. אני לא רוצה לכתוב ספויילרים, לכן רק אציין כי העלילה קולחת ומעניינת. בנוסף, הנושאים חשובים:
התמודדות שלאחר מלחמה - אם מדובר על התמודדות עם אובדן של אנשים אהובים, התמודדות עם טראומה מהבחינה הנפשית והפיזית, התמודדות עם מוגבלות, הזדמנות שנייה ועוד...
ממליצה בחום ללוות את ראיין וסם במסעם המרגש והכואב. יחד עם זאת, זהו מסע שיש בו לא מעט מן החיוך ואפילו הצחוק המתגלגל. בנוסף הספר מכוון מאד לאמונה בעצמי וביכולות שלי להתמודד וכן לאמונה באחרים. (כך לדוגמא, ראיין הנו מדריך של נערים בסיכון, עבודה שכמובן לא ניתן לבצע, ללא אמונה גדולה באותם נערים, שאחרים ככל הנראה כבר ויתרו עליהם). כמו כן זהו ספר ומסע המלא באהבה ומניחה כי אהבה זה מה שכל אחד מאיתנו זקוק לו, במיוחד בימים לא פשוטים אלה.

לפני חודשיים•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
לכל הפרפרים שבליבי

לכל הפרפרים שבליבי

רבקי פרידמן

בספר בואי בתי, פגשנו נערה בשם יעלי שהתכתבה עם אמה, כהכנה לקראת קבלת הוסת והשינויים הגופניים והנפשיים הנלווים. ספר ההמשך נקרא לכל הפרפרים שבליבי. בספר זה פוגשים הקוראים את אותה נערה, רק שכעת היא בוגרת יותר. בספר זה יעלי מספרת ביומן אישי שהחליטה להתחיל לכתוב, שהיא שבוע לאחר תחילתה של כיתה ט. התחלה זו הייתה כרוכה במעבר מבית הספר היסודי, המוכר והידוע, לתיכון שנמצא בבניין גדול ומנוכר. אל בית הספר הזה עברו יחד איתה, רק 4 בנות שהיא מכירה. כל היתר זר וחדש לה ויעלי חווה לחץ, בלבול ואפילו אכזבה.
זהו מסע מעניין, מרגש ונוגע ללב. מתאים לקריאה עצמאית על ידי הנערות עצמן וגם לאימהות שרוצות להבין את בנותיהן שהשתנו להן פתאום, ביתר בהירות. הספר נכתב בליווי של אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והחינוך ומתאים כמו קודמו גם לבנות המגזר החרדי והדתי. במהלך הקריאה ייחשפו הקוראים יחד עם יעלי, לנושאים חשובים תמיד ובפרט בגיל ההתבגרות כמו: חברות, נאמנות, התעניינות בבני המין השני ועוד.....
מאחלת גיל התבגרות מוצלח, מרגש, אך קל עד כמה שניתן.

לפני חודשיים•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
בואי בתי

בואי בתי

רבקי פרידמן

על הספר בואי בתי מאת רבקי פרידמן

הספר מומלץ לאימהות ולבנותיהן, שנמצאות בפתחו של גיל ההתבגרות ולקראת קבלת הוסת הראשונה והשינויים הגופניים / הרגשיים הנלווים.
הספר כתוב בצורה סיפורית ומכבדת ומותאם גם לבנות מהמגזר החרדי / דתי. בספר מוסבר על מערכת הרבייה הנקבית בצורה קלילה להבנה. בנוסף מובא בספר פירוט על ההכנות הנדרשות, הסימנים הגופניים המעידים על הוסת הקרבה, השינויים הרגשיים (שינויי מצב רוח). בנוסף, כולל הספר הסבר על המחזוריות שבדבר. כמו כן מודגשת חשיבותן של שמירה על פרטיות ועל היגיינה אישית. דברים אלה חשובים תמיד, אך בפרט בשלב זה של ההתפתחות.
הספר מביא חליפת מכתבים מקסימה בין אמא לבת ולדעתי טוב לקרוא בו יחד: האם ובתה, המורה ותלמידותיה. הספר עשוי לשמש גם כבסיס לחיזוק הקשר בין הקוראות אותו יחדיו.

לפני חודשיים•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים
נשרים

נשרים

רבקי פרידמן

על הספר נשרים מאת רבקי פרידמן :

הספר עוסק בשינויים שחלים בנו במעבר מגילאי הילדות לגיל ההתבגרות, תוך התמקדות בבנים. במרכז הספר נתי שסוף סוף זוכה לצאת למחנה הקיץ, ממנו שבו אחיו הגדולים עם חוויות רבות. לפני צאתו מתברר לו שבתיקו מצויים שני יצורי קסם שיעזרו לו לעבור את המסע. במהלך המסע הוא יחווה שינויים גופניים ורגשיים וילמד איך להתמודד איתם.
הספר הזה עשוי להחזיר אתכם למסע ההתבגרות שעברתם אתם, שאולי לא היה קל, אך בטוחה שהיו בו גם רגעים מתוקים. אם יש לכם בנים לקראת גיל ההתבגרות, מומלץ בחום לחשוף אותם למסעו של נתי, מסע מלמד, מחשל, אך גם מעורר השראה ואופטימיות באשר לעתיד. מותאם לקריאה גם עבור בנים מהמגזר הדתי / חרדי.

לפני חודשיים•
★★★★★
•לקרוא ברון - חנות ספרים

ביקורות נוספות על "רקמת סתיו"

רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

״רקמת סתיו״ הגיע אליי מקולגה בעבודה, וכבר מהרגע הראשון הרגשתי שהוא נוגע בדיוק במקום הרגיש שלי לספרות יפנית.

שנים שאני נשאבת לתוכן יפני, אם זה בספרים, בקולנוע. נדמה שהכול התחיל עבורי עם ״היער הנורבגי״, ומאז אני שומרת לספרות היפנית חסד נעורים, אם נכון לומר את זה כך.

אלמנטים של עונת הסתיו באים לידי ביטוי לאורך הספר כמה פעמים. דרך התכתבות שמתחילה ומסתיימת בין זוג גרושים, נשזרים סיפורים מהעבר המשותף שלהם, מההווה וגם מהעתיד הצפוי להם.

ההתחלה אולי מעט איטית, והרגשות בהתחלה סוחפים, חזקים ולא יציבים, אבל עם הזמן, כשנחשפים לרבדים השונים של הדמויות, מתחילים לרצות להבין מה הניע אותם לאורך כל שנות הפרידה, מה מניע אותם עכשיו ומה הם מאחלים לעצמם בעתיד.

זה ספר שמוביל להמון מחשבות, ונשאר איתך גם אחרי שמסיימים אותו.
ממליצה לקרוא.

לפני שבוע•
★★★★★
•JULIE
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

אקי מטיילת עם בנה בחלק ההרי של יפן, הם עולים לרכבל, מתענגים על הנוף המרהיב ושם בין כל האנשים היא מבחינה ביסואקי, בן זוגה לשעבר ממנו נאלצה להתגרש לאחר פרשת אוהבים בה היה מעורב עם אישה אחרת. הפגישה של השניים, לאחר עשר שנים, כמו הרימה סכר שעד היום החזיק את המים ומנע מהם לעבור ועכשיו, לאחר שהורם, המים חדרו והציפו מחדש את נפשה של אקי ולאחר שבקושי החליפו משפט ברכבל, החליטה לכתוב ליסואקי מכתב.
השניים מתחילים להתכתב ובמהלך הרומן אנחנו נחשפים לאותה פרשת אוהבים מגואלת בדם שהביאה לגירושים שלהם, את הסיבות מאחורי אותה פרשה, אנחנו נחשפים לחייהם של הדמויות במהלך עשר השנים שעברו, על מה הספיקו לעשות, על אירועים שקרו בעבר, על תהיות ומחשבות שעלו על מה היה קורה עם ו... על השנאה שהרגישו, על התיעוב העצמי, על היאוש, שאלות שלא נשאלו ותשובות שנחסכו מהשניים באותה העת.
על רקע הנוף היפני המרהיב והמהפנט ולצלילי מוצרט אנחנו נחשפים לסיפור של שני אינדיבידואלים שחלקו חיים, פעם, לרגע יחסית קצר, והנה לאחר עשור הם נפגשים בשנית ופתאום נדמה שכל מה שנשכח עולה מחדש וכמו סוגר מעגל ומסיים את הפרק הזה בחייהם אחת ולתמיד.

טרו מימוטו עוטף את הדמוית שלו ברקמת משי אפורה, עטורה קישוטים גסים המשקפים צלקות ועבר קשה שהטביע את חותמו, אך דקיקה עד כדי כך שנדמה והיא שקופה לגמרי ובכך מאפשרת לנו הצצה פנימה, אל נבכי הנפש המלנכולית והכואבת וחושפת בפנינו את הרצונות של הדמויות, את התהיות והשאיפות וכל אלו, על ענפיו האפורים של עץ החיים, כמו עלים הנצבעים בצבעי הסתיו היפים ומוכנים להתנתק מהעץ, מהעבר הקשה ולהתעופף ולהמשיך הלאה על גבה של רוח סתווית אל עתיד טוב יותר, חזקים יותר.

הרומן משקף את המוסכמות החברתיות, השקפת העולם, החוקים הנוקשים והתרבות היפנית על כל צדדיה, האפורים והצבעוניים, את הניכור הבדידות והרגישות. הספר מעלה שאלות רבות ופילוסופיות על החיים, על המוות ולפרקים מדכא אך מרגש, כתוב בשפה יפה, פיוטית. במהלך הקריאה היו רגעים שהעלו בי חיוך ואחרים שגרמו למחנק בגרוני, בעיקר המכתבים של אקי, דווקא אל דמות הגבר פחות התחברתי אך לא הרגשתי שזה פוגע או מוריד מאיכות הספר. ספר משובח וקולח שגמעתי בשקיקה. לחובבי הספרות היפנית ולאלו שלא מפחדים להתמודד עם אווירה מלנכולית ודכאונית.

לסיום אצטט משפט שאהבתי מהספר - "יום אחד אעלם מהעולם הזה בלי להשאיר עקבות. אבל חיי הכרוכים בכל הרע והטוב שנשאתי על גבי לא ייעלמו".

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Rasta
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

לחפון מקבץ של עלים בכף יד , לפזר אותם לכל עבר עם פווווו גדול ומלא כוונות זו דרך נפלאה "לרקום סתיו" של הלב .כמו כן לגעת בעלים ולהסתחרר ממשב הצבעים שמקיפים אותנו בעונה נפלאה זו. ואצלנו עונות המעבר כל כך קצרות וכל כך חבל שכך. העניין הוא שגם אם ניקח שקית גדולה ונאסוף עלים בצבעים של סתיו מהיער, או לחילופין אם ניקח חלוקי נחל הפזורים על החוף ,הם אף פעם לא ישתוו למקומם הטבעי בטבע. היפנים מאמינים בקארמה ובאיזון שבין הפנים והחוץ. עונות השנה הם משהו נפלא לתת עליו את הדעת והשירה היא ביטוי פואטי להדגשת היופי והאסתטיקה שעוטפת אותם.

שיר קצר של טסוריוקי שקושר את רקמת המשי עם צבעי הסתיו בכפל משמעות.
"עין אדם לא ראתה
את נשירתם
בעומק ההרים:
עלי הסתיו היו כמשי רקום
בחשכת הלילה".

**************
העלילה מגוללת קשר של נישואין וגירושין כאילו בנשימה אחת ארוכה , שקטה, מודחקת וכמעט לא מורגשת. זה כמו להקשיב ללב שפועם בלילה. צריך ממש להצמיד את האוזן כדי לשמוע. יש פה סיפור שרוצה להשמיע קול. העלילה כולה כתובה בצורה של מכתבים בין בני הזוג. הרי כל קשר שנכתב בצרור מילים גם אם מועטות הוא עדיין סוג של קשר. המכתבים מספרים כל פעם קצת, חושפים טפח בזהירות, משתדלים לא להכאיב. גם המילים עוברות כאן תהליך ארוך כמו עובי המעטפה שגדלה עם הזמן. כמו רגשות שמתפתחים, כמו החלטות שצריך לקבל.
הפגישה המקרית בין בני הזוג לאחר 10 שנים חיזקה את האמונה הרווחת ביפן של גורל משותף. על סודות שלא נאמרים בזמן התרחשותם אלא גדלים וכמוסים בבטן עד שיוצאים החוצה לאוויר.
החשיבות של סגירת מעגל היא הכרחית לתהליכי ההבנה שלנו בפתיחת מעגלים חדשים בחיים. כמו שאומר הפתגם "רק כשסוגרים דלת אפשר לפתוח דלת חדשה" כתיבת המכתבים הובילה אותי למחשבות על מעגלים וקצוות בחיים שלעיתים אני לא סגרתי כמו שצריך. אנשים שנעלמתי להם בפתאומיות או שהם נעלמו לי בלי להותיר מילה....

גוון הכתיבה של מימוטו מצא חן בעיני מידית, זה הסופר היפני השני שאני מתוודעת אל כתיבתו. אני נפעמת מהתרבות ובעיקר מהיסודות והאמונות שמרכיבות את החיים ביפן. היסודות והערכים המשפחתיים שעדיין מוקירים ומכבדים אותם. המשמעות של ציות להורים, קידוש הפרטים הקטנים
כל כך יפים בעיני. ההתעקשות בספר על תאור נעל קרועה או בגדים מקומטים או בכלל הצורה החיצונית הנראית לעין גרמו לי להבין שהם חיים כשבכל רגע נתון שופטים אותם על ידי החברה. הייחוס החברתי מאוד מדאיג אותם. מי מסתובב עם מי ובאיזה מעמד ואם הם מורשים להתערבב .

זהו רומן נפלא ופיוטי שכתוב היטב, עלילה שמכניסה רעש ושקט באותו זמן. ספר איכותי ודורון בסוף הספר שתרגם מיפנית מבהיר ומבאר לנו על מה ולמה ואם....

לפני 9 שנים•
★★★★★
•חני
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

תהיה שמעסיקה הרבה אנשים היא האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ. הרי ישנו מספר אינסופי של כוכבים, ביניהם חייבות להיות עוד מערכות שמש, ועוד סיטואציות שבהן נוצרו חיים על פני הפלנטה. ואם ישנם חיים במקום אחר - למה הם לא באים לקפוץ לביקור? זה נושא שהעסיק רבות, ומופיע בספרים וסרטים רבים. כל אחד מחפש את אי טי שלו. אבל אני לא שותפה לתהיות האלה. אני יודעת שלא זו בלבד שיש חיים זרים שנוצרו מחוץ לכדור הארץ, אלא הם גם מזמן הגיעו לכדור הארץ ואף השתקעו בו. ואני גם יודעת איפה - בשרשרת האיים שאנו נוהגים לקרוא לה בשם יפן.

כל מי שרק מתחיל לקרוא על סממני תרבות יפנית יכול להרגיש את הזרות הרבה. בין אם זה אופנת רחוב או אנימה, גינון, דת או אומנות, פילוסופיה או מוזיקה, היקיקקומרו או חרקירי, סושי או טטמי - השונות התרבותית מאוד בולטת. ספרות היא ראי של התרבות, והזרות הזאת משתקפת גם בספרות היפנית או הנכתבת על ידי ילידי יפן, גם כאשר הם כבר בילו את רוב חייהם במקומות אחרים על פני הגלובוס.

ואחרי שכתבתי את מה שכבר מזמן רציתי לכתוב על יפן והיפנים, קצת על הספר. לקחתי אותו באחת מאותן "ספריות תחנת אוטובוס" שהתחילו כיוזמה יפה של יצירת עניין ותרבות שיתופית במרחב הציבורי, והופכות בהדרגה להיות גל עד של תרבות הצרכנות הגדולה המחייבת אותנו לצבור המוני ספרים מיותרים, יחד עם יסורי המצפון הכרוכים בזריקה לפח של מה שנחשב אצלנו תרבותי גם אם זמנו עבר. וכך בין מילונים ישנים, אנציקלופדיות בשחור לבן ובצבע ומדריכים מיושנים של תוכנות מחשב עתיקות, מצאתי גם את הספר הזה. נראה חדש לחלוטין, אף שיצא לפני 8 או 9 שנים ויש בתוכו חותמת שייכות של צבי ונטלי כלשהם. שייך לסדרה לספרות יפה של הוצאת מודן, המתאפיינת בכריכות עשויות נייר איכותי וספרים המשדרים הרהור עמוק.

אקי, נשואה בשנית ואם לילד הסובל משיתוק מוחין, פוגשת בנסיעת אקראי הרחק מביתה את הגרוש שלה יסואקי. היא לא אומרת לו מילה, ונראה שגם הוא לא זיהה אותה ולא שם לב לקיומה, אבל חודשיים לאחר מכן הם מתחילים בהתכתבות, בדרך הישנה של מכתבים כתובים ביד ונשלחים במעטפות. הרומן הוא אך ורק המכתבים האלה, המגלים לקורא את תסבוכות מערכות היחסים העכשוויות של בני הזוג יחד עם התסבוכת ההיסטורית של מערכת היחסים המשותפת ביניהם. זה הספר, ואני יכולה להגיד לעצמי ביושר "אמרתי לך" כי בד"כ אני באמת לא אוהבת את הסגנון הזה של התנהלות רומן. עם זאת, בהתחשב בפורמט, ובהתחשב בתחושת הזרות הבסיסית שעולה מכל ספרות יפנית, ובפרט מכזו שעוסקת במערכת יחסים - התוצר יוצא מעניין. הפורמליות אומנם קשיחה כנדרש, הבעת הרגשות מאופקת, המנהגים השונים כמו בחירת בן זוג, החלטה על בן הזוג של הבת כממשיך העסק של אביה ועוד, כל זה עדיין קיים, ומבעד לכל נוצר סיפור מעניין גם אם איטי.

והספר? הוא יחזור לתחנה מן הסתם.

לפני 6 שנים•נצחיה
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

יום אחד, מחליטה אקי לקחת את בנה הנכה, בן השמונה, לטיול לילי וצפייה בכוכבים המקשטים את השמיים מעל הר זאו ביפן. הם נוסעים ברכבת - שם לפתע היא מזהה בין אחד הנוסעים את בעלה לשעבר, יסואקי. הם התגרשו לפני עשר שנים, ולא דיברו מאז. אבל המפגש הקצר והמפתיע מצית אצל אקי תשוקה עזה ובלתי מוסברת לחזור אחורה בזמן, ולהבין מדוע בעצם התגרשו, ומה היתה הפרשה שגרמה בסופו של דבר להתפרקות של נישואיהם. היא כותבת אל יסואקי מכתב, ומתחילה התכתבות סוערת בין השניים, שפורשת בפניהם את העבר המשותף והבלתי משותף שלהם במלואו, וגם את ההווה הלא פחות סבוך שבו כל אחד חי. בין פרשות מסתוריות, לבטים סבוכים ומכאובי החיים, בוחנת ההתכתבות בין השניים את הגבול הדק בין החיים והמוות.

זה לא הספר היפני הראשון, או אפילו השני שאני קוראת. אני מתעניינת בכתיבה יפנית כבר כמה שנים, ומלבד קריאות של מספר ספרים, השקעתי את רוב זמני דווקא בקריאת שירים יפנים, ובמיוחד שירי הייקו. יש משהו כמעט מכשף, בכנות הפשוטה והכואבת שבכתיבה היפנית, שלא חוסכת מן הקורא את המציאות של החיים, ויחד עם זאת מכניסה בהן מעט צבע ודינאמיות (ואולי כאן קסמן של עונות השנה המתחלפות, המוזכרות כל כך הרבה בטקסט היפני). הספר כתוב כחליפת מכתבים בין הגרושים, לאחר שעשר שנים לא יצרו קשר זה עם זו, ונושאים רבים נותרו בלתי פתורים ביניהם.

איננו מקבלים תשובות לכל השאלות שעולות, אבל אולי בגלל שלא תמיד יש תשובה טובה מלבד: "ככה". תשוקתה של אקי, שמגיעה ממקום פגוע וזועם, הרוצה ללמוד את התשובות, סוחפת אותה לספר ליסואקי גם על ההווה שלה, מלחמותיה שלה בחיים הקשים שהיא חיה. יסואקי בסופו של דבר גם הוא מתרצה, ונדמה כי סכר שהיה בלבו נפרץ, והוא אינו מסוגל לעצור גם הוא את ההתוודות על האמת מאחורי העבר, וגם את סיפור הווה שלו. הם נדברים לא רק על החיים שלהם, אלא גם על המקום שבין החיים למוות, התהיות לגבי משמעות החיים. הם מנסים להגיע לשלום רגשותיהם כלפי מאורעות העבר, ויחד עם זאת למצוא השלמה עם ההווה.

הכתיבה היפנית שזורה ישירות חדה שמפלחת את לב הקורא, ורגעי שקט בין תיאורי הטבע ומשקעי העונות. יש משהו כל כך כואב בסיפור, ואין דרך לדעת האם הלבטים נפתרו כולם, והאם הסוף הוא "סוף טוב" או "סוף רע". אלא ממש כמו בטבע, החיים פשוט ממשיכים, כך או כך.
ספר מקסים, נוגע ללב, ומומלץ לקריאה עם כוס תה חמה בליל סתיו קריר.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•קוראת נמרצת
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

הספר "רקמת סתיו" הוא ספר מעודן ומקסים שכמו צוייר בפלטת צבעים אחרת, שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו לרוב כתוצר של התרבות המערבית.
העלילה של רומן המכתבים הזה עוסקת בניתוח בדיעבד של קשר נישואים בין בני זוג, אשר הסתיים בפרידה ובמפגש אקראי לאחר עשר שנים. נושא מוכר ואוניברסאלי, אשר מטופל באופן כה יפני.
הסיפור עמוס ברגשות, אך עוצמת הרגש המבעבע, חסומה, חסויה ומובלעת כבתוך קומקום בטקס התה היפני. ניתן רק לנחש איזה סוחט דמעות היסטרי היו רוקחים כאן ניקולאס ספארקס ודומיו. אך ביפנית הגיבורים עצורים הרבה יותר, כורעים תחת נטל רגשותיהם אך גם תחת הכבוד למסורת, למשפחת ולמוסכמות החברה.
המתח הבלתי נסבל, לדעתי, בין המסופר למשתמע יוצר, רומן מטלטל, סוחף, מטריד אשר מלווה את הירהורי זמן רב לאחר קריאתו.
אחרית הדבר אשר עוסקת באמונה ובתפיסת המוות היפנית עוזרת מאוד להבין את הנאמר בין השורות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•שין שין
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

רקמת סתיו.
המתרגם דורון כהן הסביר את פירוש
השם ביפנית רקמת ברוקרד (משי) כבדה.
לסתיו ביפנית יש משמעות עמוקה מאוד בגלל
שלל צבעיו ויופיו של הסתיו.
כמו ריקמה של סתיו נפרשת לפנינו מערכת יחסים
בין בני זוג לשעבר שנפגשו 10 שנים לאחר
פרידתם הפתאומית בנסיבות קשות וטרגיות.
הפגישה היתה מקרית לגמרי.
את כל השתלשלות הארועים שקדמו לפרידה ואחריה
וקורות הדמויות בסיפור אנו קוראים מתוך
כתיבת מכתבים של שני בני הזוג לשעבר אחד לשני,
ובו כל הסיפור שלא סופר בעבר, רגשותיהם אחד לשני
שלמעשה נקטעו אבל קפאו בזמן.כמו חידה שלא נפתרה.
במהלך ההתכתבות הם משלימים את החסר, משלימים
בינם לבין עצמם ועם עצמם. וכל אחד מהם משתחרר
מהעבר כדי לפתוח דף חדש.
כתיבה מענייינת וקולחת של טרו מימוטו.
דמויות שלמות שקל להזדהות איתן.
אקי הגיבורה. דמות חזקה שמגלה את חוזקה ויופיה
תוך כדי כתיבת המכתבים ומגלה את יעודה ועצמאותה.

בהחלט מומלץ.ספר טוב מאוד.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•אנקה
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

לא כצעקתה אבל עדיין ספר יפני. ניתן לקריאה ביומיים שלושה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
רקמת סתיו

רקמת סתיו

טרו מימוטו

יש ספרים שפוגשים אותך ממש באמצע החיים, באמצע ההמולה, בתקופה שמתאימה לכך בדיוק- זה הספר הזה.

את הספר קיבלתי מתנה מאחותי, שקנתה אותו כלאחר יד, והוא נשאר על המדף, תמיד היה לי משהו מעניין אחר לקרוא, הייתי עסוקה ופשוט שכחתי ממנו לחלוטין, והוא שכב שם, אעלה אבק וחיכה לי בסבלנות.

פגשתי בו היום.

הספר הוא בעצם אסופת מכתבים, בין זוג שהתגרשו, המקום הוא יפן, כשמתארים אותו בצורה שכזו- נגרם לספר עוול.

בחמישים העמודים הראשונים של הספר בכיתי,ההרגשה הייתה נוגה מין ערפול שכזה ולא הצלחתי להסביר לעצמי למה, הסיפור לא עצוב (מדי), לא קורה שום דבר מזעזע במיוחד ועם זאת מזמן לא קראתי ספר כ"כ טעון רגשית כמו הספר הנ"ל.

לפעמים יש לי הרגשה שכל ספר שאני קוראת מדבר בדיוק אלי וכל אלפי האנשים שקראו אותו פשוט לא הבינו את מה שאני הבנתי ואני לא אגיע להבנה שלהם על מה שהם קראו, הספר הזה הושלך כ"כ במדיוק שנבהלתי, כל מי שחווה פרידה קשה, פרידה ששוברת את הלב ומשבשת את הלך החיים יבכה וירגיש קרבה לדמויות בסיפור.

חשבתי לעצמי תוך כדי קריאה, שאם היה לנו האומץ לשפוך את הלב, את הדברים האפלים ביותר, במכתב לאדם שהמעגל איתו לא נסגר, החיים של כולנו היו נראים אחרת, כמעט שכתבתי בעצמי, כמעט...

הדמויות כ"כ אמיתיות, אנושיות ומלאות פגמים שכבר חשבתי עליהן כמושלמות.

הספר עמוס בתובנות, תובנות על החיים ועל מה שמעבר, תובנות על עצמנו.

המוטיב המרכזי של הסיפור הם החיים והמוות, ההבדל ביניהם, מה שעושה אותנו חיים ומה שגורם לנו לחיות כמתים.
יש המון התחבטויות, בין הדמויות ובינן לבין עצמם.
אהבתי בייחוד את הגישה לגבי מוגבלויות, את הכוח שנשב בין המילים והתקווה לגבי העתיד למרות העבודה הקשה שעוד נותרה בהווה, ואיך שהאדם משליך על עצמו את מה קרה לאחרים, ואיך הקרמה שלנו משפיעה על כל מי שמסביב.

לא כל אחד יתחבר בוודאות לספר הזה, אותי הוא פגש בתקופה טעונה, לפני סגירת מעגל, ועזר לי לעשות עוד צעד בנעילת הדלת מאחורי.
הדמויות מצאו את עצמן נסחפים אל העבר שאף פעם לא הרפה(למרות שעברו עשר שנים) וסוגרים סוף סוף את הדלת, כדי שיוכלו לפתוח דלת נוספת.

ולמרות כל העוצמה, הקריאה זורמת וקלילה.

הדבר היחיד שקצת הרס לי את החוויה היה שהרגשתי שהספר מתרחש באזור נייטרלי, אומנם מדובר על יפן אבל יפן בקושי הורגשה, לא התרבות ולא אופן החיים, מצד שני, זה בהחלט עוזר להתחברות אל הדמויות ועדיין הייתי מעדיפה לנשום קצת תרבות יפנית תוך כדי הקריאה.

תארגנו פגישה עם הספר הנ"ל, אולי גם אתכם הוא יפגוש בדיוק בזמן.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עדי
דירוג
5.0
לפני 9 שנים

“רקמת סתיו: פעם ראשונה שאין בפי מילי לומר על ספר שקראתי, אני לא יכולה להגיד שזה ספר הטוב ביותר שקראת”