ברצוני להמליץ על סדרת הטלוויזיה אל עצמי, שמשודרת בערוץ ניקולאודיון. על אף שאינני שייכת לקטגוריית נוער, עקבתי אחריה בעניין ואהבתי.
אומנם תמיד עדיף המקור בעיניי (הספר שיצא בשנות ה 70 והסרט שיצא בשנות ה 80). עם זאת נראה כי היה הכרחי להתאים את הסדרה לשנות האלפיים ולנוער של היום. למרות שאני אוהבת נוסטלגיה, אני חושבת שהסדרה לא רעה בכלל ואם יש לכם ילדים שהם בני נוער, מומלץ בחום לצפות יחד איתם.
הסדרה כללה עד עתה שתי עונות, אך כבר הוכרז כי בקיץ הבא תשודר העונה השלישית. לצד ליעד פאר שמגלם את ציון בחינניות רבה, משחקים עוד כמה בני נוער מוכשרים כמו: יהלי ווטסון המוכר בטיקטוק כזמר ששיריו שברו את הרשת. בנוסף אציין לטובה שחקנים ותיקים יותר כמו: חנה אזולי אספרי בתפקיד הסבתא, צחי הלוי בתפקיד האבא של ציון, יעל שרוני ועומר עציון בתור הורי המשפחה האומנת.
הערה: עומר עציון מוכר כטראמפ בארץ נהדרת וגם בסדרה אל עצמי הוא מביא לא מעט אתנחתות קומיות.
בכלליות, עדיין מדובר על ציון הילד ממשפחת המצוקה מבית שאן ולכן עדיין יש קטעים עצובים, אך הסדרה הרבה יותר קלילה, אופטימית ומעלה חיוך מאשר הספר או הסרט. כך למשל ציון וניר הפכו לצמד חמד, מה שלא קרה כל כך במקור. בנוסף, בסדרה זוכים הצופים להכיר את אבא של ציון כאב אוהב שעושה מאמצים להשתקם ולחזור למוטב בעיקר למען בנו. כמו כן בסדרה הסבתא הרבה יותר דומיננטית בחייו של ציון, היא דמות צעירה ברוחה שצברה המון ניסיון חיים והיא חכמה מספיק להעביר לו מניסיונה בעזרת מטבעות לשון קצרות וקולעות. אלו דברים שלא נכללו בספר או בסרט ומאד שמחתי שהוסיפו אותם בסדרה.











