שלום חברים
עם בוא סוף שנת הלימודים, התחלתי קריאה של ספר חדש יחסית והפעם למבוגרים. אומנם מאירה ברנע גולדברג ידועה יותר כסופרת ילדים ונוער. בעיקר תודות לסדרה כראמל, אבל היא כתבה כמה ספרי מבוגרים ואחד מהם יצא לאור השנה. בעלי ואני היינו בהרצאה שלה. היא מרצה בחסד עליון, ההרצאה מתובלת בהמון קסם אישי ועטופה בהומור, אבל למעשה דנה בנושאים חשובים ורציניים. מאירה מעלה על נס את החשיבות לזכור את הדורות הקודמים, לפני שילכו לעולמם.
למאירה יש סבתא בת 98 ויום אחד במשפחה התפשטה ידיעה כי בכוונת הסבתא לברוח מהבית. בסופו של דבר הסבתא במציאות לא ברחה, אך בראשה של מאירה כבר נרקם סיפור הרפתקאות שממחיש מה היה קורה אילו תוכנית הסבתא הייתה יוצאת לפועל. הסבתא בסיפור יוצאת למסע בעקבות סוד משפחתי מוזר. למסע הבריחה היא מגייסת לעזרתה את הנכדים ואת העובדת הזרה שלה, שבתחילה היא רואה בה פולשת.
הספר חשוב לדעתי, הוא מראה את נקודת מבט של קשישים שלא מרבים לדון בה. בדרך כלל כשמדובר בקשישים, ממהרים לפתור עבורם את הצד הטיפולי ופחות חושבים על עולמם הפנימי/ רגשי. כלומר: אם לקחת תרופות ויש מי שיטפל בך את בסדר. האם אכן זה כך? מאירה מודה שהיא פחות בצד הטיפולי. אך לעולמה הפנימי/ רגשי של סבתה, היא צללה לעומק וזאת בזכות שיחות ארוכות ועמוקות שניהלה איתה ועליהן בעצם מבוסס הספר. ההתחלה משעשעת ואת מאירה אני מחבבת מאד. כל מי שסבתא וסבא בליבו מומלץ שיקרא את הספר. גם אני מאד מתגעגעת לסבתא וסבא שלי שכבר אינם ומקווה שהספר יתרום לי בעניין.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
