“"זה לא כמו לחפש עבודה וכל פעם אומרים לך שאתה לא מתאים".

ספר נוער שבמרכזו הנער רמי שעומד בפני מעבר מרגש, אך מלחיץ במקצת מחטיבת הביניים לתיכון. העניין הוא שעל השלב הזה בחייו מעיבים שני גורמים עיקריים:
1. המצב בבית מהבחינה הכלכלית לא כל כך טוב - אביו מובטל כשנה, בעקבות סגירת המפעל בו עבד. מסתמן כי אביו אינו מרים ידיים ועדיין שולח קורות חיים למודעות דרושים שנתקל בהן בעיתון. כמו כן לעיתים הוא מוזמן לראיון עבודה זה או אחר, אך לרוב חוזר הביתה בתחושה של מפח נפש, לא מפני שאינו מוכשר או מפני שאין לו את הניסיון הדרוש, אלא מפני שלרוב בסופו של דבר, נבחרים המועמדים הצעירים יותר. הספר מתחיל בצורה עצובה: רמי פוגע באביו מבלי להתכוון, בכך שאומר לו את המשפט שהובא לעיל.
2. המשפט נאמר בזמן שאביו ליווה אותו לפגישת היכרות בתיכון שבו רמי אמור להמשיך את לימודיו בשנה הבאה. האב אומר לו: עד שלא יהיה לך נייר חתום מהם, אל תבנה תוכניות ואז רמי אומר את מה שאומר והאב נפגע ונסגר בפני בנו. בסופו של דבר רמי מתקבל לתיכון בתנאי שישפר את הישגיו במתמטיקה וכאן נכנס לחייו של רמי הגורם השני המעיב על חייו, בדמותו של הדוד זיו. זיו הוא האח הצעיר של אביו. הוא אמנם גאון במתמטיקה ורמי נשלח אליו על מנת לקבל שיעורי תגבור לקראת המבחן הגדול. בהתחלה רמי אכן מצליח ללמוד מעט, אך תודות לדודו שאינו יציב באישיותו וכן מסובך עד מעל הראש בעסקים מפוקפקים, מתגלה בפני רמי גם הצד הפחות יפה של החיים. הצד שאותו הוריו ובעיקר אימו ניסתה להסתיר מפניו בכל כוחה.
מה יהיה על רמי? האם יצליח בסופו של דבר להתקבל לבית הספר הנכסף? האם תתגבר המשפחה על הקשיים הכלכליים אותם היא חווה כעת והאם רמי יצליח לצאת לטיול סוף חטיבת הביניים אותו הוא משתוקק לחוות? צאו למסע התבגרות חמוץ מתוק וגלו בעצמכם.
אני חושבת שלמרות שהספר נכתב לפני שנים לא מעטות, הוא רלוונטי גם לנוער של היום ומומלץ בחום.”