אין לנו מסורת של ים. זה מצחיק: מדינה הפרוסה לרוחב הים – התיכון, אמנם, ובכל זאת – ללא מסורת של ימאות. יש לנו כמה דייגים, באוקיינוס-הכינרת (את רוב הדגים שלנו אנחנו מגדלים במיכלאות על החוף, או מייבאים קפואים). יש כמה מרינות – המבצעות היטב את תפקידן כקישוט למגורי יוקרה. יש כמה נמלים (כמה?) המתקשרים, תודעתית, לסכסוכי עבודה ובריונות. אבל מסורת של ים והפלגות?
האמת היא שאת המדינה הקימו אנשים שלא היה להם שום קשר לים. (גם לא לאדמה, אם כבר. אבל את הקשר הזה הם בנו בכוח – תחילה באופן מלאכותי ואחר כך זה כבר הפך להרגל). גם רוב העולים שהגיעו לכאן לא הגיעו ממדינות עם מסורת ימית. ואולי יהודים לא נטו להיות ימאים, מה אני יודעת? יש קצת שירי ים – רובם מתורגמים או שאולים מתרבויות אחרות וזהו. מקסימום הימאות שלנו הן ספינות (וצוללות) לצורכי מלחמה.
אמאדו מגיע מתרבות המבוססת על הים. בבהייה יש נמל שרבים מתפרנסים ממנו: ימאים, דייגים, סוורים, זונות, מתקני רשתות, שהסיפור הזה עוסק בהם. הוא מספר על סיפורי אהבה – שימיהם ספורים כי הים תובע את שלו, והאווירה השורה על הימאים בבהייה – תערובת של מיתולוגיה פגאנית, אמונות מיסטיות, נצרות עממית, ופטאליזם עמוק. האנשים עליהם כותב אמאדו הם מעוטי השכלה, חלקם צאצאים למליוני העבדים האפריקאים שהובאו לברזיל, והביאו איתם אמונות ופולחנים, חלקם צאצאי האינדיאנים וצאצאי האירופאים שהגיעו לברזיל, ונשארו. וכולם מעורבים זה בזה, וחיים מהיד לפה, עד המוות שיגיע מוקדם, אחרי חיים של עמל.
אמאדו כתב את הספר בתחילת שנות השלושים של המאה שעברה, ב-15 ימים. ואכן ההרגשה של הקורא(ת) היא שהספר "כתב את עצמו". אמאדו שופך את מחשבותיו על הנייר, בלי סדר, נראה כאילו ללא עריכה, ומניח שהקורא יסתדר. הסיפור מתאר את האמונות של המתפרנסים מהים, חיים מידו ומתים מידו, והפנים שהם רואים בדימיונם הם של ז'מנדה היפהפייה, מלכת הים האגדית, שכל ימאי מת רואה.
קראתי את הספר שוב בגלל הביקורת המצויינת של cujo (תודה רבה) הוא אחר ושונה. אמאדו מחבב מאד את האנשים עליהם הוא כותב, מתייחס ברצינות וללא שמץ של התנשאות לאמונות ולהשקפות העולם שהם מבטאים. הוא רומנטיקן, נראה לי, והופך את חייהם של הדלים ליותר ממה שהיו באמת – הישרדות מיום ליום. הוא היה קומוניסט – שגם זה סוג של רומנטיקן. לא אמרו שמי שאינו קומוניסט עד גיל 20 אין לו לב, ומי שהוא קומוניסט אחרי גיל 20, אין לו שכל???
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
