קרחת ותלתלים זה עניין של גישה
(גם סרטן).
מציגים זו בחינניות משעשעת סידון ואבולעפיה
(בסרטן אנשים מסביב יותר זהירים עם חוש הומר, וחבל).
ראש העיר של מעלה קרחות מגלה יום אחד שערה על קרחתו
(ככה פתאום גיליתי גוש)
התאספו היועצים, ניסו לסלק את השערה וכשלא צלחו הסתירו אותה תחת כובע גדול וקרחת נכרית
(״אולי זה שום דבר, בעצם זה סרטן קטן. ניתוחון וקצת קרינה, לא תרגישי וכבר זה עבר, הנה הפניה לבית חולים.״ ״לפני ניתוח תעשי mri. בעצם, אמרו לך סרטן קטן אבל הנה את רואה שבעצם לא. אז לא ניתוחון. ניתוח מורכב. סיבוך. עוד ניתוח.״ ״הגיעה תשובה. קרינה לא תספיק. אולי עוד ניתוח. בעצם לא. אז כימותרפיה. כל תופעות ששמעת עליהן ועוד. כן, גם השיער...״).
זעם ומהומה והוחלט לגרש את ראש העיר, אולם בדרך לגולה ראש העיר והשערה הצילו בגבורה תאומים, טוסיקים ועוד
(אז כימו, רק שנגמור את זה כבר. ואיך נגיד לילדים? בחינניות משעשעת שאמא קצת מקנאה באבא על הקרחת :) וברצינות, שלפני טיפול לא פשוט ומחליש וגם שיער ינשור ואולי אלך לחפש פיאה והאם יש לכם רעיון? אז בן החמש ישר הציע פאה של ליצן עם אף אדום ובת השבע הצהירה שאם לא אמצא פאה מתאימה, לא לדאוג, היא תעשה לי מנייר. בת העשר שתקה. מהורהרת).
את הסוף לא אגלה. ממליצה לכם בחום לקרוא ולגלות מה עלה בגורל ראש העיר והשערה.
(עדיין לא רואים את הסוף, אבל זה לא מה שחשוב. לעבור את היום טוב ולהסתכל בכוונה על מחר, והשבוע הקרוב, והחודש ונעבור את זה וזהו.
כמו שאמרתי סרטן, קרחת, החיים זה עניין של גישה).


















