אני לא באמת כוורן . בחיים האמיתיים אני עובד בסתם עבודה משרדית משעממת . חמישה ימים בשבוע , משמונה בבוקר עד חמש בערב . כמו כולם . למה השתמשתי בכינוי הזה ? אולי איזה פנטזיה ותיקה שיהיה לי מקצוע שונה , מיוחד , לא סטנדרטי .
הספר הזה עוסק במערכת היחסים הפנימית בין העובדים בתוך משרד פרסום בשיקגו של תחילת המילניום . לא נמצא כאן עלילה דוהרת , ולמעשה עיקר הספר מתרכז באינטראקציות הפנימיות בין העובדים . אני מניח שזה יכול לשעמם הרבה מאוד קוראים , אבל אותי זה דווקא עניין . הספר כתוב בצורה משעשעת , עם כמה זויות סיפוריות , והוא נכתב בגוף ראשון רבים . מאוד מקורי ומאוד מעניין . נוכל למצוא כאן גם התייחסות להתפוצצות בועת הדוט קום ולנקודת מבט אירונית על עולם הפרסום , כשהצוות עוסק בעיצוב מודעה שעניינה סרטן השד כאשר נפוצה שמועה שהמנהלת לין מייסון עצמה לוקה בסרטן ... מצד אחד העובדים מתייחסים באירוניה אל הקמפיין , אבל מצד שני מתייחסים אליו ברצינות תהומית בתקווה להיות מי שהצעתו תתקבל , וכך יוסר מעליו איום הפיטורים .
הספר הזכיר לי שתי סדרות טלוויזיה שמאוד אהבתי לראות , שתיהן בשם "המשרד" . גם בגרסתה האמריקאית וגם בגרסתה הבריטית . גם כאן נמצא מעט עלילה והרבה אינטראקציות ומערכות יחסים בין אנשים שמובעות בצורה יפה .
נראה לי שאנחנו ממעיטים מעט בחשיבות של מערכת היחסים שלנו עם האנשים איתם אנו עובדים : אחרי ככלות הכל אנו שוהים איתם יותר מאשר אנו שוהים עם המשפחה ועם החברים . אני חושב שמקום עבודה מספק , חוץ מהאופי של העבודה עצמה , תלוי הרבה גם במערכת היחסים עם העמיתים . עבודה טובה ומספקת עם אנשים שלא נעים לעבוד איתם יכולה להיות בסופו של דבר עבודה שלא נעים לעבוד בה .
על הספר כאמור אני ממליץ בחום .
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
