“בדרך כלל , כשמישהו מתחיל משפט במילים " תאמין לי" , אני יודע שהדבר האחרון שאפשר לעשות זה להאמין לו . וכשמישהו אומר לי " סמוך עלי " , אני יודע בוודאות שאסור לתת בו שום אמון . אבל לכל כלל יש גם יוצא מן הכלל . הספר הזה הוא עונג צרוף . תאמינו לי , אתם יכולים לסמוך עלי .
הספר הזה הוא ספר מצחיק , אבל בניגוד להרבה ספרים אחרים שמנסים בכל הכח לשעשע אבל זה יוצא להם בצורה מאולצת ומלאכותית , הספר הזה מצליח להצחיק בנונשלנטיות, בדרך אגבית , בלי להתאמץ . הסיפור לדעתי די שולי – מעין הרפתקת מתח קומית על סופר שנאלץ על פי פקודת המו"ל שלו לצאת ולחפש סופר אלמוני שכתב רב מכר היסטרי ושזהותו אינה ידועה . אבל העלילה היא באמת לא העיקר כאן והיא משמשת בסיס לשלל אנקדוטות וחוויות שונות ומשונות – ומאוד מצחיקות - שהסופר עובר בהרפתקה ההזויה שלו . הוא פוגש זונה עם שם כמעט זהה לזה של הסופר המסתורי , מתאהב בה ומפתח אובססיה כלפיה . הוא מסתובב ברחובות העיר ופוגש את שלל טיפוסיה ותמהוניה באווירה שהיא על הגבול הדק שבין הריאלי לסוריאליסטי . למשל , הוא משתכן במלון " בארטון-פינקי", והמלון מאוכלס עד אפס מקום וריק לחלוטין בו זמנית . האם הוא האורח היחיד בבית המלון? ואם כן , אז למה בחדר הכי חם ולוהט , שתקרתו שוכנת ממש מתחת לגג ?
אז תאמינו לי , ספר ענק, אתם יכולים לסמוך עלי , לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואני היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל . רגע : כשאני חושב על זה , אם " לכל כלל יש יוצא מהכלל." , גם לכלל זה צריך להיות יוצא מהכלל , ואז זה נוגד את ההנחה הראשונית.
טוב , אז אל תאמינו לי – תאמינו לפואנטה , שבזכות ההמלצה שלה ברשימת הקריאה "2017 " הגעתי אל הספר הנהדר הזה.”