#
#
בדיוק כשחשבתי שאני וספרות לטינית זה לא, צץ הספר הזה והראה לי שנסיון לקטלג ולהכניס דברים למשבצות הוא בזבוז זמן ואנרגייה ומי שמשתמש בטכניקה הזאת מפסיד (חוויות) יותר משהוא מרוויח (זמן וסדר).

<mark>לבררו</mark> מספר על סופר אחד שחייו נתקעו. הוא נפרד מאשתו, הספר האחרון שכתב קבל דחייה מנומסת מהמוציא לאור שלו שהוא גם חבר שלו, בערך. חוץ מכל אלה הוא מרושש וצריך מזומנים מהר כדי לשרוד. אז הוא בולע את גאוותו, דו

בדרך כלל , כשמישהו מתחיל משפט במילים " תאמין לי" , אני יודע שהדבר האחרון שאפשר לעשות זה להאמין לו . וכשמישהו אומר לי " סמוך עלי " , אני יודע בוודאות שאסור לתת בו שום אמון . אבל לכל כלל יש גם יוצא מן הכלל . הספר הזה הוא עונג צרוף . תאמינו לי , אתם יכולים לסמוך עלי .

הספר הזה הוא ספר מצחיק , אבל בניגוד להרבה ספרים אחרים שמנסים בכל הכח לשעשע אבל זה יוצא להם בצורה מאולצת ומלאכותית , הספר הזה מצל

לקוח מתוך הבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת

כמו גביע גלידה ביום קיץ רותח:

תסמכו עליי, זה ספר מתקתק וטעים, שמקרר את רשימת הקריאה הכבדה שלי בעלילה קולחת, קצרה ולעניין. סופר מבוגר שמשוחח עם מוציא לאור בניסיון להוציא ספר, מקבל עליו משימה בלתי אפשרית. בתמורה להוצאת ספרו לאור, יהיה צריך לנסוע לעיירה מרוחקת, ולאתר את כותבו של רומן מסתורי ומדהים. בתחושה של יאוש וחוסר ברירה, יוצא הסופר למסע הזה, ונדמה שה

איזה רעיון נפלא עומד בבסיסו של הספרון הזה!

סופר מזדקן רדוף בעיות משפחתיות וכלכליות, שסיפוריו מוגדרים על ידי המוציא לאור שלו כ"טובים, אבל": כלומר המבקרים מתאמצים לשבח, אבל המוציאים לאור מציאותיים יותר וגרוע מכך – תמימי דעים, מתבקש לצאת למשימת איתור מחברו של כתב יד מעולה. המשימה, שתמריץ כלכלי נאות בצידה (יחסית למצבו הכלכלי העגום של הסופר), גם מעוררת סקרנות מסוימת מהולה בקנאה אצל הסופר, איש העיר

סמוך עלי הינו יצירה שהרגשתי כאילו שתיתי לימונדה צוננת, או משב רוח מרענן ביום חמסין חורפי. אומרים עליו שהוא "קפקא דרום אמריקאי", ואני שטרם הספיקותי לקרוא אף אחת מיצירותיו איני יכולה לכנותו כך. אך יכולה אני לומר, <mark>מריו</mark> ליבררו לוקח אותנו להרפתקה בלשית המסתעפת בצורה לוליינית לעוד מיני הרפתקאות נוספות בחלקן מעיינות יותר ואחרות קצת פחות. כל ההרפתקה משלבת הומור אירוני נפלא בשפה כל כך נעימה. גיבורנו הינו

כבר בהקדשה החיננית של הספר התפשט לו חיוך על פניי : "ספר זה חב את קיומו לתמיכתה הנדיבה והסבלנית של רעייתי אליסיה, והקורא מתבקש שלא לשפוט אותה לחומרה רבה מדי בשל כך". הקדשה שנתנה את אותותיה כי מדובר ככל הנראה בכותב חד לשון, ציני ושנון ואכן לא התבדיתי.

<mark>לבררו</mark> מביא את סיפורו של סופר בינוני החפץ להוציא את ספרו בהוצאה לאור שלא ממש מתלהבת ממנו. אבל בגלל חסרון כיסו ומצבו הדחוק, מוכן המו"ל לשקול מקדמה ת

היה לי מעניין לקרוא ספר זה. <mark>לבררו</mark> עורך מעין יומן אישי ותרגיל גרפולוגי שמטרתו להשתפר בכתיבת פרוזה תוך כדי אימון יומיומי.
זה הספר השלישי של <mark>לבררו</mark> שאני קורא. הספר הזה מיוחד מאוד למרות שהסופר מנסה לצאת מהשגרה דרך הכתיבה ולהגיע למחוזות יותר גבוהים של קיום שוב ושוב ענייני השגרה רודפים אחריו ודברים כמו הפרעות מאשתו ובנו מפריעים לו ומוציאים אותו מהריכוז. הסופר כותב ממעמקי נפשו על חלומות רגעי הווה ועבר ו

הספר הקטן והמקסים הזה הוא פנינת חמדה מקסימה בתוך ים הסיפורת שקיימת היום. הסיפור של סמוך עלי מספר על אדם שהוא סופר במקצועו שמחפש משהו חשוב לעשות עם החיים שלו בזמן שהוא נמצא בנקודת שפל בקריירה שלו. הוא מקבל מהמו"ל שלו עבודה מזדמנת חד פעמית של עריכת מחקר כדי למצוא סופר אלמוני שכתב ספר מופלא על משמעות החיים ולא נודעו עקבותיו. הסופר יוצא למסע חיפושים והארה ברחבי אורוגוואי והתרבות המיוחדת שלה כדי למצוא

עוד בוקר עם חדשות ה"הותר לפרסום".
אבל ה"הותר לפרסום" כבר נהיה שגרה, עם שגרה צריך להתמודד
ובכל זאת הבוקר היה לי קשה במיוחד. למה? כובע.
לקחתי לי את הבוקר והתחלתי לעבוד מאוחר. שיקרתי לעצמי שאצא לרוץ, פעם זה היה עוזר לי, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לנעול נעליים.
אז חיפשתי באפליקציית ליבי ספר זמין מיידית, רצוי ספר קצר. ומצאתי! 150 עמודים מודפסים ועוד ספר עם הבטחה ש"הוא בא לעולם במטרה בלעדית לגרו