בואו נניח את הקלפים על השולחן: "החיים שגנבתי" הוא ספר קיטש. נקודה. אבל הוא ההוכחה שגם קיטש, כשהוא כתוב היטב ועוסק בסוגיות בוערות, יכול להיות קריאה מתגמלת להפליא. זהו ספר נפלא למי שרוצה קצב וזרימה בלי לוותר על תוכן שמעורר מחשבה.
הספר צולל באומץ לסוגיית מעמד האישה בעולם של גברים, ומציג מציאות מקוממת שבה אישה עם שאיפות היא שקופה במקרה הטוב, או מיועדת לרוקן סירי לילה של חולים במקרה הפחות טוב. המאבק של

“החיים שגנבתי” מאת <mark>ניקולה סקוט</mark>

הוא אחד מהספרים האלה שמתחילים לקרוא בשביל העלילה אבל בסוף את נשאבת לעולם שלם של תקופה, של מאבקים ושל נשים שמנסות להזיז משהו בעולמן למרות שכל הדלתות סגורות.

הסיפור מתרחש כשעולם הרפואה עדיין היה מועדון גברי סגור. נשים הוגדרו כמי שמתאימות ללטפל, לא להוביל. להיות אחות? מקובל. להיות רופאה? כמעט פנטזיה.
הדמויות הנשיות של <mark>ניקולה סקוט</mark> נכנסות בדיוק אל הרווח הזה-בין מה שהח

#
באמת ציפיתי לראות, איך תצליח <mark>סקוט</mark> לחלץ את הגיבורה שלה מהתסבוכת אליה היא קלעה אותה. שיטת החילוץ גרמה למידה מסויימת של חוסר אמינות, אם כי גם התסבוכת לא נראתה אמינה במיוחד.

הספר עוסק בעולם של שנות החמישים באנגליה המלקקת את פצעיה אחרי המלחמה שהשאירה הרס ומחסור. סטודנטית צעירה לרפואה מנסה להתמודד עם עולם שמרן, שרפואה בו נועדה לגברים, רצוי ממשפחות טובות, ונשים הן אחיות (או מזכירות, מורות או משרתות) ו

אחרי שקראתי את הצל של אמי, של אותה הסופרת, ומאד אהבתי, מיד רכשתי גם את הספר הזה שלה. ולא הבנתי כלום... שטחי ובנאלי , משעמם ביותר, כל הרגש וההזדהות שהצליחה לסחוט ממני בספר הקודם, פשוט התאדו פה! אחרי כ100 עמודים סגרתי...

מבחינתי הספר הינו אכזבה, אך בצידה הוא עורר בי שוב הרהורים על מציאות, דמיון וספרות.

בשנות ה60' של המאה הקודמת השמרנות עדיין שלטה. אישה שילדה מחוץ לנישואים, במיוחד אם באה מ"משפחה טובה", נחשבה מופקרת ובושה למשפחה. הילד כונה "ילד בלתי חוקי". בארץ השתמשו גם במושג "ממזר", אף שהוא אינו תואם את המשמעות ההלכתית של המושג. אם לא הספיקה הבחורה לבצע הפלה (בלתי חוקית, כמובן), היא הורחקה מסביבתה למעונות מיו

ספר נחמד מאוד, חביב, קריא. קחו גם 3.5 כוכבים באמת...
לא עובר אבל מעבר לכך. כל כך ברור לי שאני צריכה להזדרז לכתוב עליו ביקורת כי הנה עוד דקה אני אשכח על מה הוא היה בכלל.
פשוט מהספרים האלה שאתה לא יכול לשים את האצבע על מה הבעיה אבל הספר לא מתרומם למחוזות של 'בלתי נשכח' למרות שעל פניו הוא באמת עשה את הכל כמו שצריך: עלילה מתקדמת, דמויות, סוף ברור...

עלילה די ברורה של בחורה צעירה החוקרת את עברה ש