בואו נניח את הקלפים על השולחן: "החיים שגנבתי" הוא ספר קיטש. נקודה. אבל הוא ההוכחה שגם קיטש, כשהוא כתוב היטב ועוסק בסוגיות בוערות, יכול להיות קריאה מתגמלת להפליא. זהו ספר נפלא למי שרוצה קצב וזרימה בלי לוותר על תוכן שמעורר מחשבה.
הספר צולל באומץ לסוגיית מעמד האישה בעולם של גברים, ומציג מציאות מקוממת שבה אישה עם שאיפות היא שקופה במקרה הטוב, או מיועדת לרוקן סירי לילה של חולים במקרה הפחות טוב. המאבק של הגיבורה לפלס דרך בעולם שבו אף אחד לא מאמין שאישה יכולה להיות רופאה טובה, הוא לב העניין כאן.
מרתק לראות את סוגיית הזהות שהיא מנהלת: היא גונבת זהות כדי להצליח בחיים ולהוכיח את ערכה, אך לאורך המסע היא מבינה שדווקא כשהיא מי שהיא – בלי מסכות ובלי התחזות – היא מגיעה להצלחות האמיתיות שלה ומוצאת את ייעודה. מתברר שדווקא האותנטיות היא המפתח לחיים טובים יותר.
הכתיבה של ניקולה סקוט מצוינת, הדיאלוגים טובים מאוד, והיא מצליחה להפוך עלילה נוסחתית למסע רגשי עם משקל.
בשורה התחתונה: אם מחפשים ספר שהוא לא "עסק כבד" או מעיק מדי, אבל כזה שנוגע בסוגיות חשובות של אמת פנימית וזכויות נשים – זו בחירה מעולה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
