ביקורת ספרותית על תיקון אחר חצות מאת יניב איצקוביץ'
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בנובמבר, 2016
ע"י cujo


אני לא יודע מדוע בחרתי בו דווקא,הוא הופיע בכתבה על ספרי מקור מבטיחים באחד העיתונים ובחרתי בו למס השנתי שאני מעלה לספרות מקור.
יתכן שזו הכריכה , כי היא יפה מאוד ומסקרנת במיוחד בשילוב השם , אך כנראה שהיה זה רפרוף על התקציר – משהו סוף שנות המאה ה-19 בפולין הרוסית. יהודים אולי גם קוזקים , מאז העבד מסקרנים אותי רומנים היסטוריים על קהילות יהודיות בתפוצות. בפורטוגל היהודית כבר ביקרתי השנה ושנה שעברה שייבון לקח אותי לכוזרי.
אבל האמת שזה היה לקיחת סיכון , אני לא אוהב לדעת יותר מדי על ספר שאני עומד לקרוא וגם את הראיון שערך גואל פינטו עם הסופר כיביתי מהר כאשר שאלותיו חשפו יותר ממה שרציתי לדעת.

מנדה העגונה מתעוררת במיטת היחיד שלה בצריף הרעוע של חמיה לעוד בוקר בו תתחנן לחמתה על כפית סוכר לדייסת הבוקר של ילדיה. זוהי נקודת הפתיחה של הסיפור אבל זו אינה "בדמי ימיה " של עגנון או אחד מסיפוריה של דבורה בארון. רוב גיבורי הספר של איצקוביץ הם יהודים ולמרות שהעלילה נעה בין העיירות היהודיות , איצקוביץ פורץ את גבולות השטייטל. זה בראש ובראשונה רומן הרפתקאות היסטורי. יש לו מקצב מצויין. מותח לפרקים משעשע לעתים ובעיקר מסקרן.
איצקוביץ כותב ביד יציבה הוא מפתח ומרחיב את העלילה ומחבר את כל הקצוות הפתוחים. הוא כמעט שלא משתמש במניירות ספרותיות וגם כשכן ( הצייר והסוסים ) הן משתלבות היטב בסיפור. הוא "אמיץ" במובן שאינו מתמהמה ומסיט את גיבוריו מהמכשולים אותם הוא שם בפניהם אלא מנפץ אותם לתוכם ומפתל את העלילה משם.
השבח האחרון אבל המשמעותי בספר הוא לשפה. איצקוביץ לא מנסה לכתוב בדיוק בשפה המקומית ולא שם לשון ספרותית בפי גיבוריו. הוא שותל יידיש בין המילים ומילים שחיילים או אנשי התקופה אולי היו פולטים, אבל בעיקר הוא לוקח את השפה היום יומית המוכרת לנו ומעט מעגל אותה , שותל בה קישוטים כך שהיא קריאה מאוד ועדיין מרגישה מהימנה לתקופה. זה איזון עדין שהרבה סופרים נופלים בו ופה הוא נשמר בצורה מצויינת.

אימפריה רוסית תוססת למהפכה ,יהודים ושווקים , תלמידי חכמים וחסידים , שוטרי חרש וחיילים וקרבות עם תורכים והונגרים וסוסים.

זה הספר הטוב ביותר שקראתי השנה ובכלל מזמן. אם לא הייתי יודע שנכתב במקור בעברית הייתי חושב שתורגם ממקביל פויר ושייבון. הוא מצוין – אבל תבואו בלי ציפיות ואל תקראו עליו יותר מדי.
רומן הרפתקאות היסטורי – זה כל מה שצריך לדעת עליו.
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
cujo (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה לכל המגיבים והמקליקים. כשמגיע פירגון ובמיוחד למקומי אז מגיע.
אלון - אי אפשר להשאיר דברים באוויר - את מי אהבת שנדע ?
חני - זה פשוט מאוד. זוכרים שהיה משהו שמישהו אמר כנראה לטובה ואת השאר שוכחים. עובד לי כל פעם.
רויטל ק. (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
רוצה לקרוא אותו כבר תקופה... עכשיו יותר:)
לי יניני (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
סקירה יפה. רשמתי לפניי תודה
חני (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
לבוא נקי זה קשה לאחר שקוראים סקירה מהללת. אבל ארשום לפני.
מחשבות (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
סקירה מהללת ומהוללת. שאפו.
סוריקטה (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
כשקראתי את הפסקה השניה שלך, עוד לפני שהזכרת אותו, זה נשמע כמו ספר של שייבון.
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
נשמע מעניין. קראתי שניים של איצקוביץ', אחד היה טוב והשני לא משהו. אם יזדמן.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ