ביקורת ספרותית על רקמת סתיו מאת טרו מימוטו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 בנובמבר, 2016
ע"י דרור


ספרות יפנית. אמת מהודקת של מילים.
כשאני קורא ספר, הצפייה היא להתרחשות שנבנית ביסודיות ועוטפת את הריגושים הפנמיים שלי. מאותו רגע שנשביתי במארג העלילה אני יכול לקרוא ולהמשיך עד אין קץ, בונה את העולם הנפרש עבורי חי ,נושם ופועם. באותה נשימה אין לי בעיה להדוף ממני את שאר הספרים שאיבדתי בהם עניין. סגרתי בחוסר סבלנות לא מעט ספרים ללא שאריות של אורך רוח. הבעיה כמובן היא בי, בטוח שבי ,אולם אני נאמן להחלטה שלי ,שהזמן משתייך לי בלבד, אני רוצה להרגיש בגוף את המילים שאני קורא .מה שלא חודר לא עובר.
"רקמת סתיו" נראה בכריכה כספר טועה שאין ביני לבינו כלום ,אולם יש בהתנהלות הגוף אינסטינקט או חיבור שמחבר את מה שצריך להתחבר, בודהיסטים טהור.
הספר הוא יפני, ואני אוהב מאד את הכתיבה היפנית שמתאפיינת בגוונים של רחש מאופק.
לאורך כול עלילת הספר, הפקטור שמתהווה הוא ייאוש פנימי ,מהודק חף מסימני התרגשות והיסטריה.
יפן היא מעצמה של מינימליזם, אומנות, בישול, גינון וכמובן ספרות. בדיוק כמו שהם מכינים סושי משובח שעובר תהליכים מקצועיים ומזקקים את איכות ככה מתבצעת הכתיבה היפנית.
"רקמת סתיו" הוא ספר משובח, ממש משובח. הוא אוחז בך מהתחלה ובונה עבור הקורא עולם מורכב ופשוט גם יחד, סערה ורוגע, ייאוש ותקווה, נתינה וכמובן תרבות של כבוד ואיפוק .
מוצארט מעולם לא השתבח בצליליו כמו בין עמודי הספר, עצי השיטה היפנים נראו פשוט נפלא בתוך החוויה היפנית.
הרבה בדידות נאספת ברומנים היפנים, מורקמי כתב בדידות חונקת מרהיבה ביער נורווגי המסוגנן וחידד את הבדידות בקורות הציפור המכאנית המופתי. ברקמת הסתיו הבדידות צעקה מפרק לפרק, החוקים הנוקשים היפנים, ההתנגשות הקלאסית בין מסורת לבין החדשנות .
הדיאלוג המדוקדק במכתבים שנהפכים לעלילה של סרט מתח מושבח.
ספר מהדהד בהחלט.
רק חבל שבספריות העירוניות הספרנית משתהה על הטעם הביזארי שלך בספרות.
ככה זה אצלנו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דרור (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ספר מאופק ויפה בצליל ובמנעד שלו
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יפה. מסכימה איתך "רקמת סתיו" משובח ונפלא.
כרמליטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מחשבות, אני יכולה לענות לך כדברים שאמר לי פעם ילד בן 10. "אתה לא מבין שגם האין הוא יש"?
מחשבות (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא אהבתי אותם. מינימליזם אני ממש לא אוהב. תמורה עלובה לשקל.
כרמליטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יפה כתבת. אם אתה אוהב כתיבה מאופקת שמתחתיה רוחשות סערות, כדאי לך לנסות גם ספרות פינית. (אווה טיקה, טימו מוקה, ולטרי ואחרים).





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ