מקום שמור הוא ספר ביכוריה של <mark>יעל ואן דר ואודן</mark> וההפתעה הכי גדולה היא שהסופרת ישראלית
והיתה מועמדת לbooker prize היוקרתי על ספר ביכוריה , ולמרות ועל אף שלא זכתה המועמדות
היא הישג משמעותי ספרותי עצום בפני עצמו על יצירת המופת המופלאה שכתבה ועל כך שאפו
לסופרת משלנו

#
היינו קבוצה של סטודנטים שהוזמנו לביתה של אחת המרצות. לא זוכרת מה היתה סיבת ההזמנה. ישבנו במעגל כשהמרצה, הולנדית חביבה וחיובית, בדיוק כמו שחשבנו אז על הולנדים, שלפה מארון גבוה קופסת ביסקוויטים לא חדשה. היא העבירה את הקופסה בינינו ולאחר הסבב סגרה את הקופסה בקפדנות והחזירה לארון. אני זוכרת את התדהמה שלי – תוצר הכנסת האורחים הישראלית - מהמעשה הזה. בספר הזה יש סצינה ממש דומה. אחיינית מגיעה לבקר את ה

כמה דברים יש לומר בפתיחה: הספר הזה יכול להיות תסריט לסרט משובח בידיים הנכונות. אמרתי וזרקתי עצם למי שצריך. הדבר השני נגזר מהראשון: למרות האפשרות להפוך את הסיפור לתסריט ולסרט משובחים, הסוף פה וגם פה יהיה מרופט. אין פשוט סוף תפור טוב לספר/סרט הזה.
בתחילה לא אהבתי את ההשתרכות הלא ברורה. זה מפיל אצלי הרבה ספרים. אבל הביקורות הללו והמשכתי.
אז על מה הספר?
אחד לואי מביא אל אחותו את אהובתו הזמנית אווה. ה

אני באמת מאמין שספרות יכולה לתקן את העולם. ויש בעולם ספרים שמותירים את הקורא נטול אוויר. ובספר הזה הכתיבה נשלחת ללב הקורא כחץ מדויק, הגיבורים חודרים לכל פינה בגוף, תובעניים דורשים את מלא תשומת הלב. מניחים את עצמם פרושים לפני הקורא, בוא תקרא, תרגיש.
הקיץ רותח, כמעט אלים, אין בו הרבה רגעים טובים. נראה שאנחנו מאבדים את עצמנו לעצמנו. אז אני מנסה להתנחם ברגעים משובחים של ים, תמיד ים זה החיים. כותב לפנ

רוצה לקרוא על אישה בלתי נסבלת למדי, שחיה בבית מסודר מדי, עד שמישהי באה ומבלגנת לה את החיים?

מקום שמור – <mark>יעל</mark> ואן דר וודן

היא לא היתה מסוגלת יותר לעזוב חדר, ולא להשאיר חצי ממנה מאחור.

עלילה:
בהולנד הכפרית של 1961, אישה מתבודדת השומרת על אחוזת משפחתה מתערערת כאשר זרה נכנסת לשגרה שהיא בנתה לעצמה.

משקל: בינוני

מניעים את הסיפור: בעיקר רקע, פחות דמויות, בקושי עלילה

וייב: מטריד,

למרות שהספר מוגדר (כריכה אחורית) כ"חקירה רבת עוצמה של החלקים האפלים ביותר של העבר הקולקטיבי שלנו" בהתייחס למלחמת העולם השנייה, הרי שהיבט זה תופס חלק קטן מהספר, וחבל. מרכז הסיפור הוא דמותה של איזבל והתאהבותה. אך גם הסיפור של איזבל ארוך מדי כשלא ברורה מה הסופרת ניסתה להעביר. היה טוב יותר אם יותר משקל היה מוקדש להיבט העבר במלחמה, שהיה טוב אך קצר מדי.

ספר מצויין, בשל רמתו הספרותית המאתגרת את הקורא לכתיבה המאוד מיוחדת. (ואשתדל לא לחשוף יותר מידי).
מיד בתחילת הקריאה, נחשפים לתיאורים של מחשבות, של גוף, של טבע - מפורטים ביותר והמגיעים לדיוק יפיפה ומרשים.
מערכת היחסים בין הדמויות בספר נחשפות אט אט: בין האחים והאחות איזבל, בין איזבל (הדמות הראשית) לבין אווה, חברתו של אחיה לואי. והכל לאט לאט מתגבר, מתפתח ומשתנה לקראת הפרק השלישי - שהוא מטרת הכתיבה ש