אהבות צעירות תמיד עושות לי טוב, ונדיר למצוא אהבה ראשונית וטוטלית כמו זו של אלה ומייקה.
אלה ומייקה מספרים את הסיפור לסרוגין אולם סגנון הכתיבה דומה בשני הקולות.
בצורה מפתיעה התחברתי יותר לקול של מייקה ופחות לקול של אלה.
מיייקה יודע מה הוא רוצה, סבלני, מתחשב, שובב. מקסים בעיני.
אלה עדינה, אפשר לומר אפילו שברירית, מלאה דילמות ולא בשלה. פחות חיבבתי אותה בסיפור.
אגב, שם הספר הוא ספויילר:
לאורך כל הספר היחסים של אלה ומייקה מתנדנדים לכאן ולכאן.
סוג של טנגו.
רק בסוף הספר אלה מסכימה לנצח עם מייקה.

















