ביקורת ספרותית על ספינת העבדים - היסטוריה אנושית מאת מרקוס רדיקר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 בנובמבר, 2015
ע"י ניר


"כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" בראשית ח, כא

הפסוק הזה עבר לי בראש כל זמן שקראתי את ספינת העבדים.
אם יש משהו שהוא כנראה גרוע יותר מלרצוח אדם או עם, הוא יהיה לרצוח את נשמתו של אדם או עם – לשעבד אותו ולבטל את אנושיותו.

אני מוקף באנשים טובים, חלקם נפלאים אפילו, ואני יודע שיש המון שכאלה, אבל יש משהו באנושות, בביחד הזה שהופך אותה לרוע.
קארל צ'אפק תיאר את זה כל כך יפה, חד ואכזרי - "כל אסונו של האדם בכך שנגזר עליו להפוך לאנושות".

וכך גם מרקוס רדיקר, היסטוריון אמריקאי, שמתאר את אחת התופעות האנושיות המכוערות ביותר – רצח נשמתם של בני אפריקה, ע"י חטיפתם ושיעבודם אל העולם החדש.
ב-480 דפים מצייר רדיקר תמונה מעוררת בעתה של המחיר האמתי של הקפיטליזם בידי האדם.
הקפיטליזם הזה שמבטיח סדר שמתפתח מאליו, מראה איך בידי האנושות הוא באמת מתועל מאליו למצב הטבעי ביותר בו הרציונל והתועלתנות הופכים את האנושות למפלצת.
בעצם כל תורה, כל תאוריה, כל דת הופכת לכלי רצח ושעבוד בידינו --- מייאש!

ובתוך כל הזוועה, הספר מפליא ללמד איך כולם חוץ מהיושבים בקצה, ושומרים ידיהם נקיות לכאורה, הופכים שותפים לרוע בל יאומן.
ואיך כושר ההמצאה האנושי המופלא שבגינו אנו שולטים בעולם, הופך למכשיר עינויים בידי האדם.

הספינה – הספינה שלוותה אותי מילדותי, בכל סיפור הרפתקאות מופלא ורומנטי, הופכת לבית מוות צף שהטירוף שולט בו. רב החובל העריץ שהוא עבד לכספו של בעל הספינה אוסר בו עבדים לבנים שאוסרים בו עבדים שחורים והחתול בעל תשעת הזנבות חורץ ומלקק דם.
הרוע שאפשר את הספינות הללו שכולם שכחו, חזר מאות שנים אחר כך בדמות הרכבות שאנחנו היום (עדיין?) זוכרים.

ותמונה אחת – שמעירה את הזחוחים והעיוורים מרצון – אלה שצורכים ולא יודעים... אלה (אנחנו?) תמיד צריכים תמונה שתעיר אותם.
היום זה תמונת ילד סורי שמת ונסחף לחוף... ואילו אז זה תרשים של ספינת העבדים ברוקס, שפשוט ציירה ותיארה איך מסדרים 609 עבדים בשכיבה צפופה בבטן האונייה.

תמונה כזאת אמנם עזרה לבטל את הסחר בעבדים לפני כבר יותר ממאתיים שנים, אבל את תוצאותיו וקרבנותיו של הסחר אנו רואים עד היום.
ואל דאגה הרוע לא נעלם הוא רק מחליף צורה.

ספר קשה, מרתק וחשוב לכל מי שרוצה להציץ מעבר למסך אל תוך המאפליה.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
עובדי קבלן בהחלט לא מקבלים תנאים טובים. אבל עבדים? אבוי! צפייה בשתים עשרה שנים של עבדות וג'נגו ללא מעצורים תבטל את ההשוואה תיכף ומיד.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ברור שיש עוד עובדי קבלן.
ותודה להסתדרות העובדים על היצירה של המפלצת המעוותת הזאת. תבקש עוד ועוד תנאים להעסקה, ואז תתפלא שהעסקה ישירה אינה משתלמת.

במקרה אמו של משה מלקו ז"ל היא מנקה (אני יודעת, כי היא שכנה של הוריי) וכדי להשתתף בצערה, בארגון שיש בו המון עובדים צוין גם הפרט המזהה אותה עם התפקיד שלה. אני מניחה שבמקרים אחרים נכתב "משתתפים בצערה של... (מזכירה באגף...)" או נוסח דומה.

לקחת דווקא את הדבר הזה ולהגיד "הם כמו עבדים שלנו" זה חוסר הבנה של מה זו עבדות.
אפרתי (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
למה באמת היה חשוב לציין שהוא בנה של עובדת קבלן? אגב, אני מכירה פקיד בנק בעל תואר ראשון בכלכלה שהוא עובד קבלן והוא לא מנקה.

אני מצטטת: ...העסקה קבלנית רווחת בענפי אבטחה, הסעדה, ניקיון, מחשוב, עבודה סוציאלית, משפטים וכן בהוראה בגנים, בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה.

לא רק ניקיון, אם כך.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
כמו רץ, זה לא קפיטליזם. אם כי חלק מבעלי האחוזות ומשעבדי העבדים בארצות הברית, עשו זאת משיקולי קפיטליזם.
וזה מעורר תהיות, משום שחלק ניכר מההתקדמות המדעית וההתפתחות העולמית נעשו תוך כדי שיעבוד כזה או אחר של בני אדם, החל בפירמידות וכלה במכשירי אייפון שמיוצרים בסדנאות זיעה בסין. השאלה מה לעשות עם זה, והאם יש מקום להתמודד ולשנות.
חוץ מזה כתבת יפה ומעניין מאוד.

רץ, המודעה שנכתבה ב"צוק איתן" שאליה התייחסת היתה מודעה פנימית של הבנק והאיזכור "עובדת קבלן" היה טכני כדי להסביר לעובדי הבנק הרואים את המודעה במי מדובר. כנראה שחשבו שלכתוב "עובדת קבלן" הוא יותר מכובד מלכתוב "המנקה". בכל מקרה עובדי הקבלן במדינת ישראל הם לא משועבדים, ומצבם לא דומה לעובדי הכותנה בארצות הברית שקיבלו מכות בפרגול, החופש שלהם נשלל, וילדיהם נמכרו ונמסרו למקומות רחוקים מהם.
חני (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ניר שמת לב שכולם בזמן האחרון מזכירים את הרוע הזה?פתאום מביטים לו בלבן של העיניים אולי זה המצב לאחרונה שמציף הכל למעלה .וכשהוא צף למעלה זכויות האזרח מתגמדים מול פניו. סקירה יפה וחשובה.

רץ (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ניר ביקורת חשובה ומעוררת מחשבה, שתי הערות מקורה של העבדות לא בקפטליזים, אלא קולוניאליזם. מסכים איתך שחולי העבדות קיים היום, אם כי הוא פשט ולבש צורה אחרת, מי הם עובדי קבלני ניקיון. בצוק איתן נהרג חייל בסיירת ממוצא אתיופי, בלוח המודעות נכתב, הבן של עובדת הקבלן, עלבון ותמונה למציאות שלנו.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
מעורר מחשבה.
העבדות - והסחר בעבדים - לא נעלמו מהעולם. מצד שני הם טואטאו רחוק מעיננו וממצפוננו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ