“רבים מאיתנו קראו את ספר המופת אוהל הדוד תום. רבים גם קראו את ספרו של אלכס היילי שורשים ( אני מאוד אהבתי), אבל השנה יצא ספר חדש בנושא תעשיית העבדים של המאות ה-16 עד לחיסולה במלחמת האזרחים האמריקנית 1860-1865.
יש לציין שבכוונה המחבר מכנה את עידן העבדות ״ ראשית העידן התעשייתי״ כאשר אוניית העבדים משמשת מכשיר תעשייתי בלהפוך בני אדם חופשיים , או חופשיים למחצה ליצורים אומללים ששימשו אך ורק כמכשירים בידי בני אדם אחרים בעלי תאוות בצע בלתי ניתנת לעצירה , אלא במרד, או במלחמה , כמו זאת שפרצה בארה״ב בין מדינות הצפון , מתנגדות העבדות למדינות הדרום שכלכלתן נשענה על אמצעי ייצור זול זה ושכל תעשיית והייצור החקלאי ( כותנה!) נישען על עבודת כפיים זולה.
ספרו של רדיקר הוא ספר מאיר עיניים בכל הנוגע לכלכלה, סוציולוגיה, תעשיה , וההיסטוריה המבחילה של התופעה הזאת.
רדיקר מתאר את אמצעי הייצור ( כן כן, בני אדם הם אמצעי יצור, אז וכן עתה) אבל גם ספינת העבדים היתה מכשיר- כלי בתעשייה הזאת, שנבנה במיוחד כדי לשבור אנשים חופשיים ולהפוך אותם מנטאלית לעבדים.
מה שלא היה כל כך ידוע זה שבמהלך הייצור, אלפים מתו, נרצחו, התאבדו וכו׳
דבר נוסף שלא ידוע שבכל הפלגה מספר הימאים שיצאו לדרך , לפחות מחציתם ( בממוצע) לא חזרו לביתם: רבים מתו ממחלות ( הצפדיה לדוגמה הפילה חללים רבים מהם), מרידות עם העבדים, ותנאים בלתי נסבלים על האונייה שבעקבותם רבים נפלו חלל ליחס קשה של מפקדי הספינה ובעליה.
טענות רבות נישמעות מפי הרוויזיוניסטים ההיסטוריים אשר מצדיקים את תופעת העבדות , כתופעה שהיתה כבר קיימת בעמים של אפריקה, במבנה החברתי של ארצם, כאשר העבדות היתה מוכרת ומקובלת אצלם.
אולם זאת היא טענה צינית המראה על צביעות שלא תיאמן שקיימת בין ההיסטוריונים החדשים האלה .
הם מתעלמים מהעובדות שגם לעבדים היו זכויות בתוך עמם. שעונש מוות לא היה תופעה נפוצה, שהעבדים היו מוקפים בבני עמם, הם חיו עם משפחותיהם וזכו ליחס טוב, במזון מספק וכו׳.
אולם ברצוני להעלות שני נושאים הנוגעים בעבדות:
א) דבר מחמיל לב היא העובדה שאת רב עבודת ה״צייד״״ של העבדים ומכירתם לעבדות מחוץ לאפריקה , עשו בעלי עבדים, ציידי עבדים שחורים.
כניראה שלא היו בעלי חמלה יתרה לבני עמם ולבני גיזעם. והכסף הכל מקרה משגע את בני האדם- אמרנו כבר בצע כסף?
ב) עובדה הידועה לי מידע אישי ואשר הספר לא עומד על הדבר. מספרם הגדול של בני עמינו שהיו מעורבים בתעשיה הזאת בכל הרמות ובעיקר ברמת הסחר המקומי.
לסיכום,
ספר מומלץ ביותר לכל המתעניינים בנושא הזה שמהווה את הבסיס לראשית עידן התיעוש וראשית עידן הגלובליזציה של המסחר.
שבת שלום לכולם.
טוביה”
