ביקורת ספרותית על ספינת העבדים - היסטוריה אנושית מאת מרקוס רדיקר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 13 ביוני, 2014
ע"י tuvia


רבים מאיתנו קראו את ספר המופת אוהל הדוד תום. רבים גם קראו את ספרו של אלכס היילי שורשים ( אני מאוד אהבתי), אבל השנה יצא ספר חדש בנושא תעשיית העבדים של המאות ה-16 עד לחיסולה במלחמת האזרחים האמריקנית 1860-1865.
יש לציין שבכוונה המחבר מכנה את עידן העבדות ״ ראשית העידן התעשייתי״ כאשר אוניית העבדים משמשת מכשיר תעשייתי בלהפוך בני אדם חופשיים , או חופשיים למחצה ליצורים אומללים ששימשו אך ורק כמכשירים בידי בני אדם אחרים בעלי תאוות בצע בלתי ניתנת לעצירה , אלא במרד, או במלחמה , כמו זאת שפרצה בארה״ב בין מדינות הצפון , מתנגדות העבדות למדינות הדרום שכלכלתן נשענה על אמצעי ייצור זול זה ושכל תעשיית והייצור החקלאי ( כותנה!) נישען על עבודת כפיים זולה.
ספרו של רדיקר הוא ספר מאיר עיניים בכל הנוגע לכלכלה, סוציולוגיה, תעשיה , וההיסטוריה המבחילה של התופעה הזאת.
רדיקר מתאר את אמצעי הייצור ( כן כן, בני אדם הם אמצעי יצור, אז וכן עתה) אבל גם ספינת העבדים היתה מכשיר- כלי בתעשייה הזאת, שנבנה במיוחד כדי לשבור אנשים חופשיים ולהפוך אותם מנטאלית לעבדים.
מה שלא היה כל כך ידוע זה שבמהלך הייצור, אלפים מתו, נרצחו, התאבדו וכו׳
דבר נוסף שלא ידוע שבכל הפלגה מספר הימאים שיצאו לדרך , לפחות מחציתם ( בממוצע) לא חזרו לביתם: רבים מתו ממחלות ( הצפדיה לדוגמה הפילה חללים רבים מהם), מרידות עם העבדים, ותנאים בלתי נסבלים על האונייה שבעקבותם רבים נפלו חלל ליחס קשה של מפקדי הספינה ובעליה.
טענות רבות נישמעות מפי הרוויזיוניסטים ההיסטוריים אשר מצדיקים את תופעת העבדות , כתופעה שהיתה כבר קיימת בעמים של אפריקה, במבנה החברתי של ארצם, כאשר העבדות היתה מוכרת ומקובלת אצלם.
אולם זאת היא טענה צינית המראה על צביעות שלא תיאמן שקיימת בין ההיסטוריונים החדשים האלה .
הם מתעלמים מהעובדות שגם לעבדים היו זכויות בתוך עמם. שעונש מוות לא היה תופעה נפוצה, שהעבדים היו מוקפים בבני עמם, הם חיו עם משפחותיהם וזכו ליחס טוב, במזון מספק וכו׳.
אולם ברצוני להעלות שני נושאים הנוגעים בעבדות:
א) דבר מחמיל לב היא העובדה שאת רב עבודת ה״צייד״״ של העבדים ומכירתם לעבדות מחוץ לאפריקה , עשו בעלי עבדים, ציידי עבדים שחורים.
כניראה שלא היו בעלי חמלה יתרה לבני עמם ולבני גיזעם. והכסף הכל מקרה משגע את בני האדם- אמרנו כבר בצע כסף?
ב) עובדה הידועה לי מידע אישי ואשר הספר לא עומד על הדבר. מספרם הגדול של בני עמינו שהיו מעורבים בתעשיה הזאת בכל הרמות ובעיקר ברמת הסחר המקומי.
לסיכום,
ספר מומלץ ביותר לכל המתעניינים בנושא הזה שמהווה את הבסיס לראשית עידן התיעוש וראשית עידן הגלובליזציה של המסחר.
שבת שלום לכולם.
טוביה
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 5 שנים)
אכן הספר מקבל ביקורות נלהבות . מחכה בערימה לקריאה
tuvia (לפני 5 שנים)
תודה לי, שבת שלום. טוביה
tuvia (לפני 5 שנים)
היי רץ, ברור שהקולוניאליזם התחיל במאה ה15 וממש לאחר גילוי אמריקה. כתבתי בתשובה הקודמת ואני מצטט: הקולוניאליזם האמיתי... וגו׳
אני התכוונתי לשיא הקולוניאליזם שאז התופעה היתה מורכבת ממרכיבים
כלכליים מרכזיים של התקופה: המהפכה התעשייתית, הקפיטליזם, והמרכנטליזם.
המרוץ אחריהם פרץ כאשר רב מדינות מערב אירופה הגיעו לשליטה על אמצעי ייצור
ותעשייה שהיו מתקדמות יחסית למה שהיום מכונה מדינות העולם השלישי.
אם מדינה קטנה כמו בלגיה השתלטה על שטח הגדול פי עשרים משיטחה (קונגו),
על ידי כמה מאות אנשים חמושים ברובים אז זה מראה על שיא הקולוניאליזם המודרני.
נכון שקורטס השתלט על מכסיקו עם כוח קטן מזה , אבל אין ספק שמאחורי הבלגים עמד כוחה
הצבאי של בלגיה. בזמן שאת כוחותיו של קורטס יכלו האצטקים להשמיד מבלי למצמץ.
אבל כמו שכתבת הקולוניאליזם התחיל כבר עם גילוי אמריקה ואולי אפילו לפני.
תודה על ההערה.
טוביה
לי יניני (לפני 5 שנים)
טוביה תודה. הנושא הזה מאוד מעניין אותי.
רץ (לפני 5 שנים)
טוביה ידידי הרשה לתקן לך את הגדרת ראשית תקופת הקולוניאליזם : ויקפדיה - הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415) וההתיישבות הפורטוגלית באיים האָזוֹרִיים (1439). לאחר סנוניות אלו התחזקה המגמה ותפסה תאוצה לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (1492). כך החלו השתלטויות של המעצמות הימיות השונות (ובעיקר פורטוגל, ספרד, בריטניה, צרפת והולנד) על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, במטרה לנצל את משאביהם לתועלת המעצמות. לשיאו הגיע הקולוניאליזם המודרני סביב מפנה המאות ה-19 וה-20,
tuvia (לפני 5 שנים)
לכל המלייקים והמגיבים שבת שלום ותודה רבה. להוק: צדקת בדבריך, והרשה לי להוסיף כמה מילים.
הניסיון ההסטורי אכן מוכיח שכמעט ולא קיימת סולידריות אנושית בין עמים, גזעים וכו׳.
אולם בכל זאת התבוננות במעורבות של סוחרי עבדים שחורים במסחר הנורא הזה בבני אדם,
מפליא ומעורר פלצות. אנו מקבלים פה שיעור ודוגמה לבהמיות שאליה בני אדם יכולים להגיע ושלא להזכיר את בצע הכסף והעלמות כל רגשי אנוש ואמפתיה לאחר.
רציתי רק להוסיף עוד תמיהה בנוגע לסחר בבני אדם.
תופעת העבדות התקיימה אלפי שנים לפני הסחר בבני אדם בעידן המודרני. במקביל לסחר עם העולם החדש, התקיים
מסחר עתיק יומין שנוהל בידי סוחרי עבדים ערביים. ושהנתיב המזרחי היה בידיהם.
באותו הזמן שמיליוני אפריקנים נחטפו והובלו באוניות לעולם החדש, נחטפו והובלו אפריקנים שחורים בידי הערבים ואלה נמכרו בכל שווקי המזרח.
אינני יודע אם גורלם שפר עליהם יותר מגורל אחיהם שהגיעו לאמריקה, אבל מה שבטוח שצאצאיהם נמצאים בכל
מדינות המזרח התיכון- וגם בארץ.
לרץ: לדעתי , סחר העבדים המודרני לא היה עדיין ביטוי של קולוניאליזם.
הקולוניאליזם האמיתי התחיל עם השתלטות מדינות אירופה על חלקים באפריקה, ובעולם כולו, במירוץ מטורף אחרי הקולוניות.
אפשר אולי לקרוא לגילוי אמריקה ראשית הקולוניאליזם המודרני, שהיה קשור גם עם חיסול פיזי של האוכלוסיה המקומית ( כמו חיסול האינדיאנים בצפון ודרום אמריקה).
אולם הקולוניאליזם האמיתי החל עם ראשית המהפכה התעשייתית בראשית המאה ה-18 וחיפוש אחר שווקים ואמצעי ייצור חדשים.
שבת שלום לכם,
טוביה
חני (לפני 5 שנים)
תקופה נוראית בהסטוריה או יותר נכון נקודה שחורה בהסטוריה. נראה לי לפעמים שזהו הפרט היחידי בהסטוריה של ארה"ב שלא מטאטאים במהירות מתחת לשטיח.
יש המוני המוני סרטים אמריקאים וספרים על הנושא. הנושא הוא טרגדיה ואני בשוק שמשהו יכול להצדיק את הנושא.
Huck (לפני 5 שנים)
טוביה, תודה על ההפניה לספר. לא שמעתי על ההיסטוריונים שמצדיקים את העבדות. בעיני מזעזע. זה בהחלט היה סוג של רצח עם, וחסר תקדים בפרק הזמן שהוא נמשך. אני חושב שאנו עדיין לא מבינים מספיק את ההשפעה העמוקה שיש לתקופה זו על עיצוב העולם המודרני, בהיבט של צמיחת המעצמות, חלוקת העושר העולמי, יחסי גזעים ואולי עוד. הזכרת את העובדה שהחוליה הראשונה בסחר העבדים היו תושבי אפריקה עצמם, שלכאורה לא גילו סולידריות עם בני גזעם. זו נקודה חשובה שמראה על הבדל בנקודת מבט. אין באמת "אחדות גזע". היו שם עמים שונים, שחלקם היו עוינים זה לזה, וברגע מסוים מצאו עצמם על אניה אחת, חולקים גורל אחד. גם זה חלק מהטרגדיה הזו.
רץ (לפני 5 שנים)
טוביה -מהסקירה שלך אני בהחלט מבין שמדובר בספר מכונן, על האפון שהוא מציג את תופעת קוליניאליזם, ניצול המעצמות הארופיות את היבשת השחורה, שלילת הלגיטמיות מהיות האדם השחור אדם, מה שעמד בסתירה קשה להצהרת זכיות האזרח, והעצמאות של ארצות הברית, ולכאורה לדת הנוצרית, והחשוב מכול קיימת באירופה וארצות הברית גל של התנערות מתופעת הקוליניאליזם, תופעה שיש לה משמעות לגביינו.
בנצי גורן (לפני 5 שנים)
תודה טוביה, רשמתי לפני. ההיסטוריה של השחורים בארה"ב ומאבקם לשיוויון זכויות, זה נושא שמעסיק אותי שנים רבות. בעייני, העבדות היתה אחד הפשעים החמורים ביותר בתולדות האנושות.
אנקה (לפני 5 שנים)
לטוביה, ביקורת טובה על ספר שנושאו חשוב ומעניין. אצלי הוא כבר ברשימה. אני מחכה בקוצר רוח לקרוא אותו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ