מתחיל ב
"אלף שאלות שעלו במוחי כשצפיתי בסרטים שהראו אנשים מתנשקים, נענו עכשיו.
מה עושים עם האף? איזה אף? הייתי מודעת רק לפה שלו על שלי, נוטה קצת.
ידיים? נראה שהן ידעו לבד לאן ללכת. אל הפנים, אל העורף, אל הזרועות שלו.
הצלחתי לנשום תוך כדי נשיקה, מסתבר."
ממשיך ב
"רצתי... גשם היכה על ראשי, עדיין גשם, תמיד גשם, גשם בלתי פוסק מאז היום שהוא מת...
אני חושבת שבכיתי, אבל הגשם התערבב עם המלח החם.
עוד מכונית, עוד קול. התעלמתי. לרוץ, לרוץ, רצתי.
השמלה על העור שלי, נדבקת, טופחת על הירכיים שלי.
כפות רגליים כואבות, צורבות, דוקרות."
ונגמר ב
נשימה עצורה
באמת, הספר נקרא בנשימה עצורה. ממש כמו נפילה.
כל הרגשות בסיפור ומהסיפור, ובעוצמה כל כך עזה שנותר לי רק ליפול.
להתרגש, להתגבר, להתאהב, להתבלבל, לרצות, להתלבט, להחליט, לברוח, לרוץ,
לא להרגיש כלום, רק ליפול,
ואז להתחיל שוב להרגיש, לשמוע, לראות, לכאוב, לחשוק, להתכחש, לכעוס, להתענג, לאהוב.
תענוג/כאב/הפתעה של ספר.
ממליצה לקרוא עם טישו. חבילה.
ויילדר כותבת נהדר בקולה של נל ובקולו של קולטון. מרגישים טוב את נל הנערה ואישה. ואת קולטון הגבר.
בתרגום לעברית נעשתה עבודה נהדרת.
מחכה לעוד ספרים ממש כמו זה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
