כששאלו את לודו מה דודו עושה הוא הסביר "הוא רב –עפיפונים" מה זאת אומרת ? והוא הסביר בקצרה " זה כמו רב –חובל אבל בשמיים ".
האם אדם שמקדיש חייו לעפיפונים יש בו גרעין של טירוף או ניצוץ של קדושה? בכפר הצרפתי חשבו שאמברואז פלרי מטורף ,משוגע עם תעודות. צחקו עליו בכפר וסיפרו שאמר "שאת הרעיונות הנאצלים ביותר חייבים לקשור בחוט כי אם לא מליוני בני אדם ילכו לאיבוד "ברדיפה אחר תכלת השמיים".
בזמן מלחמת העולם השנייה כשהעולם רחש צרות צרורות וגם כמה אמיתות מוזרות על החיים עצמם ,חיו בכפר קטן בקלרי שבצרפת דוד אחד שגידל נכד אחד ,שתעודת היושר היחידה שלהם גבלה בטירוף קל וגם בתכונות מולדות כמו חוש זיכרון שבגללו היה אפשר למות במחנות.
{ב 1942 המשטרה הצרפתית עצרה למעלה מעשרת אלפים מתושבי פריס היהודים. הם רוכזו "בולודרום החורף" בפריס ומשם הועברו למחנה דרנסי וממנו לגרמניה.}
בתגובה הדוד המטורף לאחר עבודה מאומצת העיף בשמיים שבעה עפיפונים צהובים. שבעה עפיפונים בצורת מגן דוד. כל הכפר נשא עיניו לשבעת כוכבי החרפה. פה הזלתי דמעות מהתרגשות.
בספר יש תיאורים של הפולנים הצרפתית האנגלים כולם חברו להפיל את משטרו של היטלר עם מחתרות ופתקים שהועברו ,זונות שעבדו במרץ ,ומסעדה אחת עם מאכלים ערבים לחך שלא ויתרה ועמדה על גאוותה לא ללכת שפופים אלא בגב זקוף כי צריך וחייב לפאר את המורשת הקולינרית של צרפת שלא מוכנה להיכנע והגישה לגרמנים הקצינים את היין הכי טוב והאוכל הכי שווה בעולם.
היו הצלחות מעטות עד שנגמר וזהו כשהאמריקאים הגיעו.
*************
הסיפור בין לודו לילה ועל אהבה בלתי נשכחת
הסיפור הוא בעיקר על חוש זיכרון מפותח, שלא נותן לשכוח מאורעות ,ימים, מספרים...הזיכרון של לודו גרם לו לאהוב את הפולניה לילה ולחיות אותה בזיכרון 4 שנים עד שראה אותה שוב. זה מדהים שאפשר להחיות משהו בזיכרון כאילו הזמן הוא אינו מכשול בכלל. אוכלים ביחד מטיילים ועושים אהבה ומלטפים והכל מזיכרון בלבד. סיפור אהבה בין לילה ללודו אכן גבל בטירוף מה וכשהוא היה הולך ברחוב ומדבר אתה כולם הבינו עם מי.
גם שלודו היה מעביר מסרים לאנגלים, נמצא במחתרת, לוחם אמתי למען חפש ,למען צרפת ,למען השפיות גם אז לילה הייתה עמדו לאורך כל המלחמה פעם במציאות ופעם בדמיון.
פעם נזכר שלילה אמרה לו "אני רוצה שליבי יתפעם כשאפגוש אותך בעוד חמש או עשר שנים אבל אם תשוב הבייתה ערב ערב לא יפעם ליבי אלא רק הפעמון...". והיא באמת חזרה וכך היה.
כששבה אליו בתום המלחמה שרוטה וחבולה אמרה לו שמזמן לא הייתה אצלו והוא ענה על מה את מדברת היית אתי כל הזמן.
**********
הוא כתב מצוין רומן גארי ולי הייתה זכות גדולה לקרוא שניים מספריו.
אחד היפים...
















