"מה שבאמת חשוב זה לא ההנאות הגדולות,אלא לדעת להפיק כל שאפשר מהדברים הקטנים. גיליתי את סוד האושר אבאל'ה,
והוא לחיות בתוך העכשיו, לא להתחרט על העבר ולא לנסות לחזות את העתיד." " אני החלטתי לשבת לי בצד ולערום לי תלולית של הנאות קטנות."
כל כך מפוקחת,כל כך צמאה לדעת הכל,כל כך מכילה את החיים ושמחה בהם בכל דקה ודקה.
הוא מתפקד כסבתאלה, לעיתים כמו אמאלה..אבל רוב הזמן הוא המיטיב ששולח כסף כדי שג'ודי תלמד להיות סופרת.
לרוב היא קוראת לו אבא כי הוא היחיד שמתפקד ככזה בחייה! הוא בחר להיות.
הספונסר שהוציא אותה מבית יתומים ושמממן לה את הקולג' לכן גם אם הוא יתכחש לכך הוא היחיד שיש
לה בכל העולם. והיא מתכוונת להעמיד פנים שהחיים הם משחק שחייבים לשחק בכישרון.
ואם תפסיד היא תמשוך בכתפייה ותצחק.ואם תנצח תעשה אותו דבר .תמשוך בכתפייה ותצחק.
הוא מקשיב לה ולגחמותיה והאמת שאין לו הרבה ברירות היות וכפה עליו ועליה לתקשר בעזרת מכתבים בלבד. האם הוא קירח וחייכן או שמה חמוץ פנים וחמור סבר? ג'ודי רק ידעה זאת , היא ידעה שהוא גבוה מאוד ורגליו ארוכות ארוכות ולפי כך הוא אבא ארך - רגליים.
בכל מכתב היא התקרבה והתקרבה קצת יותר אליו. קצת יותר אל ליבו. עד ש....( לא אומרת)..
ספר רגיש ומתוק מעורר אמפטיה מיידית לג'ודי גיבורת הספר של ג'יין וובסטר.
כי היא מצחיקה ושנונה ונבונה וחוצפנית וטובת לב שאוהבת לעזור ואותי היא שבתה מהדף הראשון.
אני לא מאמינה שרק עכשיו אני בכלל קוראת את הספר זה היה חור ענק בהשכלה
ואני שמחה שקיבלתי את הספר לידי כך סתם במקרה. והתאהבתי.
חייבים לקרוא!!
מתאים לילדים קטנים כגדולים ולילדים גדולים כקטנים ולכן זה ספר חוצה גילאים לטעמי..


















