יחסי גברים נשים הוא נושא סבוך שאין בו צודקים וטועים.
לאחרונה אני נתקלת לא פעם בכתבות ומאמרים שמציגים הסתכלות רטרואקטאיבית על ספרי קלאסיקה וסדרות מעשורים קודמים ושפיטת המסרים בעיניים של היום, כשנתיים שלוש לאחר מהפכת מי טו.
השפיטה הזו, אף שהיא באה כנראה ממקום טוב -
יש בה מספר בעיות.
בעיה ראשונה היא שאנחנו לא תמיד יודעים את סיפור המסגרת, ואי אפשר לשפוט טקסט במנותק מההקשר ומהאנשים שלמענם נוצר. אם נולדתי לצורך העניין בשנות ה80-90 עלי להיזהר מלשפוט טקסט שנכתב לנשים בשנות השלושים.
הבעיה השנייה היא שספרות (ואומנות) מטבעה מקצינה את הדברים, וכשמדברים על ספרות וסרטים לנוער בוגר ולמבוגרים אפשר גם להציג דברים שלא ראוי שיתקיימו במציאות, שכן אנו מדברים על קהל בוגר שיודע להפריד.
בעיה שלישית היא חלוקה לטובים רעים - כשמציגים תפיסת עולם דיכוטומית זה יוצר המון באזז (כי היא כמובן מציגה חלק מהאוכלוסיה כרעים) והרבה מן העוסקים בעיתונות נוטים לאמץ אותה כדי לסחוף קהל.
בתור יוצרת חשוב לי מאוד שלא יפגע חופש הביטוי, לדעתי האישית ראוי לצנזר רק ספרים וסרטים שבעצם עשייתם נעשה ניצול של חלק מהמעורבים שלא באמת הסכימו ולא באמת ידעו מה שאחרים על הסט ידעו. או שלא מוגבלים לקהל יעד שיכול להבין אותם.
אזהרת ספוילר***
כל ההקדמה הזו נועדה כדי שתבינו למה החלטתי למחות על כך שלפי אחת הכתבות במגזין מפורסם של ימינו, הספר הזה בהסתכלות עכשווית שוביניסטי.
בואו נבחן שנייה מה היה בספר:
בחורה בת 18 מסיימת את שהותה בבית היתומים, ואיש עשיר שהיא מעולם לא פגשה מציע לממן את לימודיה בתמורה לכך שתשתמש בכישרונה הספרותי ותכתוב לו מכתבים כל פרק זמן מסוים, בהם תתאר את התקדמותה.
היא מסכימה לעסקה ומדמיינת שזהו איש מבוגר וגבוה (היא ראתה רק את הצל שלו ויש לו רגליים ארוכות)
אך לבסוף (ועל זה הכתבת במגזין כעסה)
מסתבר שהוא בחור יחסית צעיר שבסיום הסיפור מאוהב בה.
בסיום הסיפור
קודם כל - מי יודע מה היה המניע הראשוני לממן אותה?
יש אנשים שגדלו בעוני ורוצים לתת לאחרים חיים יותר טובים, זו לא אגדה אורבנית.
ואולי הוא אשכרה התאהב בה מהמכתבים שהיא כתבה וממה שיש לה להגיד?!
מה שוביניסטי בזה?
זה ההיפך משוביניזם, לחכות כל כך הרבה זמן להכיר את הבחורה באמת, ולא חיצונית.
הבחור גם לא הכריח אותה לכלום, חוץ מ"לשלם" במכתבים על המלגה שהיא מקבלת.
זה רק מעצים אותה!
אף אחד לא רוצה לקבל נדבות חינם, וזו דרך חיובית בהחלט לשלם ומועילה לכל הצדדים.
כמו שתורמי מלגות באוניברסיטה תמיד מבקשים שיכתבו להם מכתב תודה. זה לא רק בשביל הנותן זה גם בשביל המקבל. זה כמו להגיד למקבל - תעשה משהו, לפחות קטן - עבור המלגה הזו.
גם כשמתנדבים יש יחסי קח ותן, עולמנו בנוי על זה, אז עצם העובדה שהוא גם רצה לעצמו משהו אינה הופכת אותו לשוביניסט.
במאמר מוסגר -
הלוואי שזה באמת היה המצב, שנשים ונערות בסיכון היו מקבלות מלגה ומימון לימודי בתמורה לעבודה מכובדת ככתיבה או כל דבר אחר שמוצאו מהתייחסות שוויונית.
נשאלת השאלה על מבקרי סרטי העבר - למה הם עושים את זה?
ההשערה שלי
1- כסף
זה לא סוד שמי טו הפך אצל אנשים מסוימים כלי לסחיפת קהל ולניתובו לעסקים.
2 - הפוך על הפוך
הבאת מי טו לקצה יכולה להיעשות אולי ע"י גורמים הרוצים להראות את המאבק הנשי כמגוחך מעצם העובדה ש"הכל אסור"
ולפיכך אין בו דבר.
מלחמת גברים נשים היא מלחמה קלאסית של כל הצדדים מפסידים.


















