• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

מאת פרנסס הודג'סון ברנט

הביקורת של LiveTheDream

תמונה של LiveTheDream
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

מאת פרנסס הודג'סון ברנט

הביקורת של LiveTheDream

תמונה של LiveTheDream
הוצאה לאור:מודן ואוקיינוס
שנת הוצאה:2010
סדרה:הרפתקה
קטגוריה:קלאסיקה לילדים
הקודמת
נטע
לפני 14 שנים

“ספר עצוב מעט ומרגש. ספר מעניין ומיוחד. הדמות של שרה מיוחדת, והדרך שהיא מתגברת עם מצבים שונים מדהימ”

16/28
ביקורות על נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)
הבאה
הדס73
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“אין מילים לתאר.. אמנם הספר הוא ספר קליל והדמויות בו לא כל כך 'אפורות' ודי ברור מההתחלה מי הטוב ומי ה”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

אני זוכרת את היום הזה, הייתי בכיתה ד'.
חברה שלי לקחה את הספר הזה מהספרייה, והתחננתי בפניה שתביא לי אותו אחרי שתסיים.
לאחר שבוע היא הביאה לי את הספר, ואני זוכרת כמה התלהבתי ממנו.
זה נורא מוזר, כי אני חושבת שגם עכשיו הספר הזה היה יכול להתאים לגילי, אז זה גורם לי לחשוב 'היי, הייתי קוראת ספרים טובים אפילו בכיתה ד'!'
ואז שראיתי שהספר הזה נמצא בסימניה פשוט נמלאתי בתחושת נוסטלגיה.
ספר נורא נחמד, מומלץ ומתאים לכל הגילאים!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של מירית
מירית
2קוראים|גיל ממוצע53|100%נשים

על המבקרת

תמונה של LiveTheDream

LiveTheDream

חברה מזה 12 שנים
12 ביקורות•68 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה•מקור (נוער)
תמונה של LiveTheDream
LiveTheDream
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות12
לייקים שקיבלה68
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)3מדע בדיוני ופנטזיה3מקור (נוער)2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של LiveTheDream

החור שברעש - עטיפה חדשה

החור שברעש - עטיפה חדשה

פטריק נס

בעקבות 21 הימים האחרונים הבנתי משהו חשוב מאוד:
אני. שונאת. את. החטיבה.
אז אתם בטח לא מבינים איך לעזאזל העובדה שעליתי לכיתה ז' והגעתי לחטיבה (לצערי) קשורה לספר הזה.
אני אסביר:
אז לפניי 21 יום הגעתי לכיתה מלאה בילדים שבחיים שלי לא הכרתי, וגם לא ממש רציתי להכיר. אבל אז ~ תופיםתופים ~
הכרתי מישהי נורמלית שמודעת לקיומם של ספרים (!!!)
אז אחרי מלא חפירות שלי על כל הספרים שאני אוהבת, היא שאלה אותי אם אני מכירה את החור שברעש.
טוב, שמעתי על הספר. נו, ההוא עם הכריכה של הפנים הסדוקות.
אז היא הציעה לי לקרוא אותו.
טוב, לפחות יצא משהו טוב אחד מהחטיבה.


אז בעקרון ממש ממש אהבתי את הספר.
הרעיון? פשוט מדהים. לפעמים יש ספרים שאני תוהה איך הגיעו לרעיון שלהם. איך הסופר/ת ישב/ ה וחשב/ה על רעיון כזה גאוני?!
העניין של הרעש, ג א ו נ י.
הדמויות פשוט נפלאות. אנושיות, לא מושלמות מדי.

אזז... לדמויות.

~ הולכים להיות פה ספוילרים ~
טוד.
אוקיי, אני לא יודעת מה אתכם, אבל אותי הוא הצחיקXD
קל נורא להתחבר אליו.

ויולה.
את מגניבה. אני אוהבת אותך. מאוד. את ממש מגניבה.

מנצ'י
לא.
לאלאללאלא.
תחזור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תחזורררררררר בבקשהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אני מתחננתתתתתתתתתתתתת
לא :(

אהרון
תיחנק. או שאני אמורה לכתוב...לך תזדגזג! ~ סטאגדיש ~ (כנ"ל לגביי ראש העיר והבן המזוגזג שלו ~שוב סטאגדיש~)

ברצינות, אתה מפחיד. בבקשה אל תאכל אותי בלילה.

אממ..אז נראלי שסיימתי 3:

לגמריי ממליצה 3:

לפני 11 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
אגדה

אגדה

מרי לו

אני אתחיל מזה שלא ציפיתי שהספר הזה יהיה כל כך טוב. למרות כל הרעש שעשו מסביבו, התקציר לא עשה עליי רושם טוב.
תגידו מה שאתם רוצים, אני שופטת ספרים לפניי שאני קוראת אותם. לפעמים זה עוזר..ולפעמים פחות.

אז בדיוק ימים ספורים לפניי סוף שנת הלימודים- דאגתי לקנות ספרים שיעזרו לי להעביר את החופשה. שהסתבר שהיא כבר לא כל כך חופשה, כי בזכות העובדה שאני גרה בדרום והמצב הבטחוני לא ממש מזהיר - נתקעתי בבית. אבל מי אני בכלל שאני אתלונן? יש אנשים שהם במצב הרבה יותר גרוע עכשיו.

אז אני אחזור לזה אחר כך, ואמשיך לספר איך נתקעתי בספר הזה.
טוב, ימיו האחרונים של שבוע הספר. אני, תקועה. המבצע אילץ אותי לקחת עוד ספר. החלטתי לבקש מהמוכרת החביבה שתמליץ לי על ספר. האמת, שאני נמנעת מלבקש ממוכרות המלצות בחנויות ספרים. בד״כ אני מעדיפה לסמוך על עצמי.
בכל מקרה- היא המליצה לי על מספר ספרים והחלטתי לקנות את 'אגדה'. בהתחלה נמנעתי מלקנות אותו כי היה נראה לי ממש משעמם. לא הסגנון שלי. אז החלטתי שזה יהיה הספר האחרון ברשימת הקריאה שלי.

אז היום, קמתי בבוקר, מוכנה לבלות עוד יום בבית.
האמת שאני לא רואה בזה משהו כל כך נורא, אנשים נלחמים ומשקיעים את כל כולם רק בשביל שאני אוכל לשבת היום בבית בשקט. אני אסירת תודה על כך.
הספרים שהחלטתי לקרוא בחופשה סודרו בערימה על השולחן שלי, ככה שאני אניח על המדף כל ספר שאני אסיים.
אז היום, החלטתי לשלוף את הספר הזה מתחתית הערימה ולהתחיל לקרוא אותו.

ושוב, אותה העלילה הממוחזרת.
יש שלטון אכזרי ----> יש מרד -----> מצליחים להפיל את השלטון (בד״כ)
טוב, יש מחסור בספרים יצירתיים. אבל בכל ספר ממוחזר שכזה יש משהו שמייחד אותו, ובגלל זה אני ממשיכה לקרוא את אותם הספרים הממוחזרים, כי זה לעולם לא נמאס.

עכשיו, לדמויות.

דיי
דיי היה הדמות החביבה עליי בספר. פושע מתוחכם שמבצע פשעים ועושה בעיות בלי הפסקה- אבל בכל זאת יש לו לב בשביל לא להרוג אף אחד בזמן שהוא מעולל עוד משהו שהולך להכעיס את הרפובליקה. אפשר להגיד שלא ציפיתי מפושע להפגין רחמים, אבל כנראה שלדיי לא ממש אכפת לעזור לאנשים גם אם הוא פושע נמלט. הוא היה גם נורא מתוחכם- אחד הדברים שאני הכי אוהבת בדמויות. הוא גם אף פעם לא הזכיר את העובדה שהוא מסכן ואומלל וזה לא מגיע לו, מסתפק במועט.

יוני
בהתחלה יוני נראתה לי נורא חמודה. חכמה, אבל בעייתית ואמיצה באותה מידה. מאוד מזכירה את דיי.

---- ספוילר ----

אבל אז, היא הייתה חייבת להסגיר ככה את דיי, נכון?!
אני יודעת שהיא הייתה בטוחה שהוא רצח את אחיה והיא הייתה עושה הכל בשביל שיתפסו את הרוצח, אבל זה היה הקטע הכי מעצבן בספר. זה היה צפוי, אבל זה בא ברגע הכי לא צפוי.
והיא הייתה ממש אכזרית כלפיו עם כל העניין הזה שהיא הסגירה אותו שניה אחריי שהיא נישקה אותו.
אאוץ׳, זה בטח לא היה נעים.

---- סוף ספוילר ----

אבל לגמריי סלחתי לה על זה בגלל מה שהיא עשתה בסוף וכמה שהיא הייתה מוכנה להקריב.
כנראה שהיא הייתה עיוורת מהשטויות שסיפרו לה והיא נאלצה להאמין לשקרים.
דמות מדהימה, מסתבר.

תומס
אין לתאר את השנאה שלי כלפיי הדמות הזאת. אנוכי ודוחה. הדמות הכי דוחה בספר. כנ״ל לגביי המפקדת ג׳יימסון. דמויות בלי טיפה של רחמים או לב בכלל.

טס
היא הייתה נורא חמודה בסה״כ. דמות חמודה שאוהבת לעזור ועוזרת רק מתי שהיא יכולה.
היא לא ממש משחקת תפקיד משמעותי בספר אבל אין ספק שהיא דמות חשובה.

מה גם, שהכתיבה הייתה טוב ולא משתדלת מדי או קשה להבנה.

לסיכום,
מאוד ממליצה, ספר שעזר לי להעביר את הזמן, קשה לנטוש אותו. אין ספק שאני הולכת לקרוא את השני.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
עורבני חקיין

עורבני חקיין

סוזן קולינס

הו, לא.
זה לא קרה עכשיו.
בבקשה תגידו לי שזה חלום והספר הזה לא קשור באיזושהי צורה למשחקי הרעב.
כל מה שלא היה אמור לקרות - קרה.
הספר הזה פשוט היה רצף של אכזבות, פשוט ככה. לא אמרתי שהוא גרוע, כי הוא לא. אבל הוא אכזב אותי מאוד.
ברצינות, אחרי כל מה שעברנו?! למה סוזן, למה?!
כל הספר היה דכאוני וחשוך וחסר תקווה, ונראה כאילו הידידות-חברות-מערכת יחסים לא ברורה של קטניס עם גייל נעלמה לגמרי.
וקטניס התייחסה ממש באדישות למוות של כל האנשים שעזרו לה וליוו אותה ומתו, זה היה כזה 'נו טוב, הם מתו'. ופיטה, היחיד שתליתי בו תקוות, פשוט נחטף ?! באמת, פיטה, למה?!
הייתי שולחת לשם את גייל , כבר עדיף. הוא סתם מעצבן.

*******ספוילר (זה התחיל מספוילר אחד ויצא שכתבתי כמה, אבל לא שיניתי את זה ל'ספוילרים', מוזר)*********
מה?!
למה פיניק?! למה?! הוא היה אחת הדמויות האהובות עליי בספר!!! למה להרוג אותו?!
ופרים, הו זה היה צפוי. הילדה החמודה הקטנה והמסכנה חסרת האונים מתה. כמה מעורר רחמים. (יש לי לב של אבן, אני יודעת. אבל זה באמת היה צפוי!)
וכן כולנו הבנו אותך קולינס, את תהרגי מלא דמויות כדי שישבר לנו הלב.
וגייל עזב כאילו כלום?!
שנאתי את הבנאדם הזה כבר מההתחלה -,-
****** סוף ספוילר(ים)*******


אבל הוא לא היה עד כדי כך נורא.
הכתיבה הייתה טובה (משהו שאופייני לקולינס, את זה כולנו יודעים), ולמרות שהעלילה הייתה מדכאת, עדיין התעניינתי לדעת מה ייקרה בהמשך, הספר עדיין עניין אותי. אני חושבת שהתעצבנתי בגלל שהוא היה חלק מטרילוגיית משחקי הרעב וזה פשוט ספר שלא מתאים לקולינס לכתוב, היא מסוגלת להרבה יותר מזה, וכולנו יודעים. הורדתי שני כוכבים בגלל העלילה המדכאת וכל מקרי המוות והאדישות של קטניס לגביהם. טוב, אפשר לכלול גם את זה ב'עלילה המדכאת'. וכמובן שהסיבות האחרות שכתבתי למעלה, אבל העלילה המדכאת הייתה פה הגורם העיקרי.
אם זה לא היה ספר בטרילוגיית משחקי הרעב לא הייתי מתאכזבת כלכך, זה די ברור.
קולינס, ממך ציפיתי ליותר.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
פלא

פלא

ר"ג' פלאסיו

"קשה לא לגנוב עוד הצצה. קשה להתנהג רגיל שאתה רואה אותו."
קרה לכם שראיתם מישהו..שהוא לא כמוכם, שהוא נראה אחרת ממה שאדם רגיל אמור להראות, מישהו כמו אוגוסט למשל, ולא יכולתם שלא לנעוץ בו מבט? או להסתכל עליו לרגע אחד ואז להסב מבט?
אל תגידו שלא, זה פשוט קורה. אפילו אם זה בלי כוונה, אתם משתדלים שלא, אבל זה משהו שקשה להתעלם ממנו, אם נרצה ואם לא.
תהיתם פעם איך ההרגשה?
איך ההרגשה שאתה הולך ברחוב ואנשים נועצים בך מבט?
אני תמיד תהיתי. כמובן שידעתי שאותם אנשים הם בעצם אנשים רגילים, אוגוסט כתב שהוא בעצם ילד רגיל אחרי הכל, וזה לגמרי נכון. הוא התנהג כמו כל ילד רגיל בכיתה ה'.
הספר הזה בא להסביר איך אותם אנשים מרגישים. ואולי הוא גם בא ללמד אותנו משהו, אולי הוא בא ללמד אותנו שאין שום סיבה לדחות את אותם אנשים.
יכול להיות שעכשיו חלקכם חושבים 'נו את רצינית?! מה אנחנו, גן חובה? אנחנו כבר לא ילדים קטנים ואנחנו יודעים שצריך לקבל את השונה ולא משנה איך הוא נראה! אנחנו יודעים!', אבל לא, יש אנשים שגדולים ממני בעשר שנים ועדיין לא הפנימו את זה.
באמת התחברתי לאוגוסט. כל הספר רק רציתי לרוץ אליו, לא משנה איפה הוא, ולחבק אותו חיבוק חם. כל כך ריחמתי עליו.
אני לא מבינה.
אם הוא היה כמו כל ילד רגיל, למה לא מגיע לו לקבל יחס של ילד רגיל?
לסיכום: מומלץ מאוד!!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"זה כמו שאתה רואה לפעמים מישהו ואתה לא יכול לדמיין איך זה להיות כמו אותו אדם, בין אם זה נכה בכיסא גלגלים או מישהו שלא יכול לדבר. רק שהפעם אני הייתי הבן אדם הזה בעיני אנשים אחרים, אולי בעיני כל אחד ואחת באודיטריום הזה.
אבל בעיני עצמי, אני רק אני. ילד רגיל"
(פלא, עמוד 311)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

הרבה זמן.
הרבה זמן שידעתי על קיומה של הסדרה המופלאה הזאת ואפילו לא חשבתי לקרוא ספר אחד מהסדרה.
למה? אני באמת לא יודעת.
יכול להיות שזה פשוט נשמע לי משעמם, כי אני באמת לא אוהבת היסטוריה. זה אולי יישמע מוזר לכמה חובבי היסטוריה ('היי! אבל כולם אוהבים היסטוריה!' טוב, לא אני!) אבל אני באמת שונאת היסטוריה. המקצוע הזה יכול לשעמם אותי למוות.
איזו טעות.
הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה מזמן. ורק עכשיו, נזכרתי לקרוא אותו. (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא..?)
ריק ריירדן גרם להיסטוריה להישמע...מעניינת.
יום אחד פשוט נמאס לי לשמוע כלכך הרבה שבחים על ספר שבכלל לא קראתי. הוו זה לא הולך לקרות. לא יהיו כלכך הרבה שבחים על ספר שאפילו לא קראתי.
רצתי לספרייה במהירות האפשרית (עשר דקות לפניי שהיא נסגרה!) וחיפשתי בכל הספרייה עד שמצאתי את "פרסי ג'קסון וגנב הברק".
ציפיתי לספר מהסוג הזה, ידעתי שהוא הולך להיות טוב. הוא חייב להיות טוב עם כלכך הרבה תשבוחות.
והוא באמת היה.
זה היה מדהים, התחברתי לפרסי והצלחתי להבין אותו, ופשוט לא רציתי לנטוש את הספר לשנייה.
אין לי הערות, ואני לא רואה שום סיבה לא לתת לו 5 חמישה כוכבים.
אז באמת,
אם עדיין לא קראתם כי הוא נשמע "משעמם",
רוצו עכשיו לקרוא אותו.
אני לא יודעת איפה תשיגו אותו, בחנות ספרים, בספרייה, או אולי מחבר או חברה,
אבל פשוט תקראו אותו,
אתם לא תתאכזבו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
הרץ במבוך

הרץ במבוך

ג'יימס דשנר

התלבטתי כמה כוכבים לתת לספר הזה. אני חושבת שמגיע לו שלושה וחצי כוכבים - אבל מה לעשות, אין אפשרות כזאת בסימניה.
אז יצא שבסוף החלטתי לתת לו ארבעה כוכבים. הו, כמה נדיב מצידי.
אז ההתחלה נראתה לי משעממת, והצטערתי שקניתי את הספר הזה.
ברצינות, קלאנק? שיץ?
בערך בעמוד 40 סגרתי אותו והחלטתי להתחיל ספר אחר.
הספר חיכה שם על המדף, עברו כמה חודשים, ואז קראתי עליו ביקורת באינטרנט.
וזאת הייתה דווקא ביקורת ששיבחה את הספר. מוזר.
החלטתי שיכול להיות שפשוט טעיתי לגביי הספר, ואולי הוא לא כזה משעמם.
ניסיתי לקרוא אותו שוב.
כל כך טעיתי לגביו.
נכון, ההתחלה משעממת ולא נראה שהספר מתקדם לאיזשהו מקום.
אבל הסוף לגמרי שווה את זה.
אז אם התחלתם לקרוא את הספר ובהתחלה חשבתם 'וואו, זה הולך להיות משעמם' טעיתם.


***ספוילר***

מה זאת אומרת צ'אק מת?!
הדמות האהובה עליי בספר מתה?!
לא נכון. אין מצב. לא הבנתי נכון.
מה זאת אומרת הוא גוסס?!
בזמן שהוא גסס פשוט ניסיתי להיאחז בשביב של תקווה, שיצילו אותו, שהוא לא ימות ככה.
אבל לא. הוא מת.
ילד קטן ומסכן שרק רצה להיות חופשי.
באמת אהבתי אותו, הוא היה כל כך מעורר רחמים. הוא היה כל כך חמוד.

***סוף ספוילר***


אז למה לא נתתי חמישה כוכבים אם כל כך אהבתי אותו?
עם כל הכבוד לזה שהסוף היה מדהים, ההתחלה הייתה בזבוז של זמן וחבל שיש התחלה כל כך משעממת לספר כזה טוב.

לסיכום:
מאוד ממליצה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

״מה את רוצה ליום ההולדת ה-12 שלך?״ קיבלתי הרבה שאלות מהסוג הזה. ידעתי מה אני רוצה.
״ספרים״ עניתי, כל פעם מחדש.
״את בטוחה? הרי זאת בת מצווה..״ קיבלתי תגובות מהסוג הזה. הרי בגילי לא הרבה בני נוער מבקשים ספרים, ובטח לא ליום ההולדת שלהם שמציין את הגעתם אל גיל המצוות.
והנה אחד הספרים שקיבלתי מחברה ביום ההולדת. בהתחלה חשבתי 'היי! שמעתי על הספר הזה פעם!' לא ממש ידעתי מה מצפה לי.
קראתי, ולא הפסקתי.
באמת התלהבתי ממנו. הצטערתי שלא הייתה ליידי חנות ספרים שהייתי יכולה להסתער עליה ולקנות את שני הספרים האחרים בסדרה.
בטח אתם שואלים את עצמכם 'מה, היא לא קראה את פרסי ג׳קסון? למה היא ציפתה מריק ריירדן?'
לא. לא קראתי את פרסי ג׳קסון. ('את משוגעת?!?!??')
יכול להיות שאם הייתי קוראת אותו הייתי מתלהבת פחות, אבל אין מה לעשות עם זה.
אין לי תלונות לגביי הספר הזה. הוא מצחיק, וכל הספר היה מלווה בקטעים שהעלו על פניי חיוך קטן.
עוד משהו שממש אהבתי, שכל שני פרקים הסיפור מסופר מנקודת מבט של דמות אחרת, זה עוזר להבין את שתי הדמויות ולהתחבר אליהן.
ספר מושלם.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
להיות הכי מקובלת

להיות הכי מקובלת

גלילה רון-פדר-עמית

כמו שכתבתי בביקורת הקודמת על הספר 'להיות בת יחידה' , הסדרה מייצגת את בני הנוער בצורה שלילית. לא, לא הכל בנוי משטויות כמו 'מקובלים' ו'חנונים'.
נופר היא דמות מגעילה, חסרת רגישות, ומתייחסת אל אנשים כמו אל חפצים.
נתתי לספר הזה שני כוכבים ולא אחד (התלבטתי בקשר לזה) בגלל שמצד שני, הספר מסביר שלבני נוער שהם כביכול 'מקובלים' יש בעיות יותר גדולות מאשר איזה חולצה ללבוש לערב. אי אפשר לדעת מה בן אדם עובר.
דמויות די שטחיות ומעצבנות,לא ממש ממליצה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream
מפוצלים

מפוצלים

ורוניקה רוֹת

זה היה לפניי כחצי שנה, קרוב ליום ההולדת ה-12 שלי.
עמדתי עם ספר אחד ביד, לא ידעתי איזה עוד ספר לקחת.
היה מבצע 1+1 והייתי חייבת לקחת איתי עוד ספר, ופשוט לא ידעתי מה אני אמורה לעשות. כי לא מצאתי שום ספר שמצא חן בעיניי.
הלכתי למוכרת וביקשתי ממנה שתמליץ לי איזה עוד ספר לקחת (בדרך כלל אני משתדלת שלא לשאול מוכרות כי אז הן ממליצות לי על ספרים שנראה שהם מתאימים לילדים בני 5 ולא לילדים בגיל שלי, אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי), אז היא המליצה לי על מפוצלים. ממבט ראשון, הוא נראה לי משעמם. הקפתי את מדפי הנוער ואז נכנעתי וקניתי את מפוצלים.
טעיתי בגדול.
סיימתי את הספר בשעות ספורות, קראתי בלי הפסקה.
ואז, שסיימתי אותו, התעצבנתי 'לא! זה לא נגמר! אני רוצה המשך!' (היה לי מזל כי אחרי בערך חודש יצא ספר ההמשך בעברית)
הרעיון, גאוני.
הרבה משווים אותו למשחקי הרעב, אז בואו אני אספר לכם משהו, לא כל ספר שמספר שיש בו חלוקה למחוזות/פלגים/וואטאבר ויש בו שלטון דיקטטורי הוא העתקה ממשחקי הרעב. ממש ממש לא.
אהבתי מאוד את הדמויות, הן אנושיות.
בהרבה ספרים אני פוגשת דמויות שהן לא אנושיות, דמויות מושלמות מדי.
פה אני רואה משהו אחר.
עלילה לא צפויה ומעניינת, לא הצלחתי לעזוב את הספר לשנייה אחת.
ממליצה בחום!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•LiveTheDream

ביקורות נוספות על "נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)"

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

"נסיכה קטנה... אתם עומדים לסיים עם זה? כי אי אפשר כבר להאריך" אמרה הספרנית.
"כן, הוא קורא את זה ממש ברגע זה..." הצבעתי לכיוון הכללי בו ישבו שני הגדולים שלי שקועים כל אחד בספרו.
"לקח לי קצת זמן לשכנע אותו" הוספתי "שספר בשם "נסיכה קטנה" יכול להתאים גם לבנים..."
"אה!" צהלה הספרנית "התפלאתי באמת כשאמרת הוא, טוב, בואי ננסה בכל זאת להאריך איכשהו..."

כן, זה לקח קצת זמן, וקצת הקראה שלי, אבל בסופו של דבר בן השבע שקע בספר.
באותו לילה בו התקיים הדיון בספריה, הוא סירב ללכת לישון מרוב מתח.
מתח? לזה לא ציפיתי...
"יש לזה סוף טוב", הבטחתי.
"אני יודע!" הוא ענה "אבל כבר ניסיתי לחשוב על כל מיני סופים ולא הצלחתי לחשוב איך יהיה לזה סוף טוב..."
שכחתי. ממרחק השנים, שכחתי שבעצם לא מובן מאליו שהשכן שהגיע מהודו יתגלה כחברו הטוב של אביה של שרה, יחלץ אותה מהפנימיה האיומה של מיס מינצ'ין, ויגלה לה שמכרות היהלומים היו אמיתיים והיא שוב עשירה כקורח. לפחות לא אם אתה בן שבע.
שכחתי גם כמה מכמירי לב הם תיאורי העוני והרעב של שרה. מהילדות זכרתי רק את המתקתקות והסוף הטוב.
כמבוגרת, הקטע שבו שרה מטיחה בבובה שלה "את רק בובה!" וזורקת אותה גרם לי להזיל דמעות. גם בקריאה שניה.

כן, יש לי ביקורת על פרנסס הודג'סון ברנט.
הקיטש אצלה שולט ברמה, היא שמה יותר מדי דגש על נושא המעמד (הסוף הטוב לו תזכה נערת המטבח, חברתה של שרה בימי מצוקתה, הוא להיות משרתת של שרה, הגבירה הנאורה. עדיף בהרבה על פני תפקידה הקודם כנערת מטבח בפנימיה של מיס מינצ'ין אמנם... אבל פער המעמדות ביניהן מוחלט ואינו נתון לשינוי). חלק מהילדים בספריה הם מלאכים קטנים ולא ילדותיים בעליל.
אבל בספרים שלה יש עלילה מרתקת, יש קסם, אמונה ברוח, בטוב, בכוחו של האדם להשפיע על המציאות החיצונית בעזרת השליטה על המציאות הפנימית שלו.

שלושת ספריה המפורסמים ביותר של הודג'סון ברנט יצאו עכשיו בהוצאה מחודשת.
את נסיכה קטנה תרגם יהודה אטלס, והספר מתורגם נהדר, מושך ומתאים לגמרי גם לילדים בני ימינו. וכן, גם לבנים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•רויטל ק.
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

יש ימים כאלה שכל מה שאני רוצה זה להיכנס עם ספר מתחת לפוך ולא לצאת משם. בימים כאלה אני רוצה ספר מוכר ואהוב, כזה שקראתי לפחות עשר פעמים, כזה שבעצם מספיק לחבק ולא ממש לקרוא, כי הרי אני כבר מכירה אותו בעל פה.

לפני כמה ימים, בדיוק ביום כזה בו לא התחשק לי להתמודד עם העולם, לקחתי איתי את "נסיכה קטנה".
זהו סיפורה של שרה קרו, בת תפנוקים קטנה ויתומה מאם שגדלה בהודו תחת השלטון הבריטי הקולוניאליסטי, המובאת ללונדון על ידי אביה כדי להתחנך בפנימית בנות. כצפוי מת האב ושרה נותרת לבדה בפנימיה ללא איש שיגן עליה, נתונה למרותה של מיס מינצ'ין האכזרית. שרה עוברת תלאות רבות ועוני, אך רוחה לא נופלת והיא נוהגת כנסיכה אמיתית. עולמה הפנימי העשיר מאפשר לה להתמודד עם המציאות האיומה הנכפית עליה ולצאת מחוזקת. הסוף כמובן מתוק מדבש.

קראתי ותהיתי מה עדיין כל כך מושך אותי בספר. הרי עם רוב המסרים שבו אינני מסכימה – שוב הילדה/נערה היא חסרת אונים וניצלת רק תודות לגבר. שוב ילדות קטנות אמורות להתנהג "יפה" ולהיות מחונכות. הספר נטול כל הומור והסיפור בו צפוי עד אימה. ובכל זאת בחרתי בספר הזה כשנזקקתי לניחומים. אני חושבת שמה שמחבר אותי לספר הוא דווקא הסיפור הצפוי. כשבנפש שוכן בלגן אני מחפשת את העולם המסודר והפשוט של אמצע המאה ה-19. יש טובים ויש רעים, הרעים יסבלו בסוף הסיפור והטובים יזכו לעושר ואושר עד היום הזה. נכון, זו לא ספרות מתוחכמת, אבל זה ספר שעושה טוב על הלב, כמו שוקולד פרה או קרמבו – מן עונג פשוט של ילדות.

אגב – התרגום שקראתי עכשיו הוא התרגום החדש של יהודה אטלס. זה אמנם לא בדיוק מה שזכרתי מילדות, אבל התרגום מצויין, בדיוק כפי שניתן לצפות מאטלס. הקריאה קולחת וזורמת מחד, אבל השפה עדיין גבוהה מספיק כדי שרומי תוכל ללמוד מילה או שתיים.

בקיצור, ממתק עם טעם של פעם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•בלו-בלו
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

ואו ספר מדהים!ספר חמוד להפליא ישר מתאהבים בדמות הראשית בספר!!!לא יכולתי להניח את הספר מהידיים עד שסיימתי לקרוא!!!ממליצה בחום!!!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•נדיה
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

בע"ה
ספוילר לביקורת: זה ספר מדהים. תקראו אותו.
ולענייננו.
יום שלישי. החופש הגדול. מדריך כושל מגרד בראשו, מנסה לחשוב על החלק הערכי שאמור להיות לפעולה שלו (שעיקר זמנה יוקדש לתופסת כיפים). מה אני אהבתי, הוא חושב, ילד חנון ביסודי ומופרע בפעולות? על מה הייתי רוצה שהמדריך שלי ידבר איתי?
פלאשבק, שבוע קודם. מה, עדיין לא קראת את נסיכה קטנה? שואלת חברה טובה ודוחפת לידו ספר דק וחום. סוף פלאשבק.
טוב, יש לנו פעולה. היא הייתה אחת המוצלחות שלי.
ואכן, זה ספר חובה לחנונים, משתי סיבות.
ראשית, זה שיר הלל לדמיון, הדמיון שיכול לרכוש לך חברים ובה בעת לנחם אותך אם הם ינטשו אותך.
שנית, חברים דמיוניים זה לא מספיק. אפילו שרה, עם הדמיון והאופטימיות הבלתי נדלים שלה, לא הצליחה להחזיק מעמד לבד; רק בזכות החברים שהיא זכתה בהם היא הצליחה להחזיק מעמד.
וזה מסר חשוב אפילו יותר - אנחנו צריכים חברים. איתם נוכל לעבור הכל.
וההערות הרגילות שלי לסיום:
א. מרגיש מעט מטופש לציין זאת, ועדיין - זה ספר ילדים מהתקופה הוויקטוריאנית. אין כאן תכנים בעייתיים, בכל רמה שהיא.
ב. בהמשך לא', המוסר הרלטיביסטי כאן מאוד משעשע ציניקן כמוני. משרתים יישארו משרתים, אצילים יישארו אצילים.
אגב - נוסף על הדמיון, גם הגאווה מסייעת לשרה להחזיק מעמד. חשוב לשים לב.
לסיכום - תקראו אותו. תנו אותו לילדיכם, חבריכם, ולאנשים בכללי.
(סוג של) ספוילר:
התהליך שארמנגרד עוברת מדהים. אחת הדמויות האהובות עלי ever.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•שאול תליון
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

הלכתי לספרייה, אומנם היה זה יום שמשי ושטוף שמש אך בחרתי את הספר הזה, שמספר על יום גשום במיוחד.
אני פשוט אוהבת את הספר הזה! הוא כל כך מרגש וכל כך אמיתי יש בו כריכה מצוינת, מילים גבוהות, אני פשוט רואה את עצמי כשרה קרו הקטנה והמסכנה.
כאלו ספרים אני אוהבת! כאלו שאני יכולה לראות בראשי את המתחרש בפנימייה, ולמרות התמונות שאין כל כך הרבה וזה נפלא בעיניי יש את הדמיון של החדר של שרה, לדמיין את שרה בעצמנו.
לא לפי הכריכה אלא איך שאנחנו רואים את שרה, ילדה קטנה ורזה בעלת עור חיוור ושיער שחור. (ככה לפחות אני ראיתי אותה)
מה שבאמת מיוחד בספר הזה הוא הדמיון הזה, מאיפה הוא כולו בא?
אני רוצה לשבח את "פרנסס הודג'סון ברנט" המדהימה על הספר שגרם לי כל כך טוב! ועם זה בלילות קרים מתחת לשמיכה בעיניים דומעות מהספר? אז כן, ככה אני הייתי.
הספר מאד מרגש הוא סוחף אותנו ומחייך משרה קרו הקטנה על האומץ הרב שלה, היא דמות מופת נהדרת בעיניי! ♥
בקיצור:

ספר מדהים! חבל למי שלא קורא למרות העובי שלו תיסחפו אל הספר ובלי לשים לב כבר תהיו בעמוד האחרון, ותגידו לעצמכם:
"למה? למה אין המשך?" :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שרוני :-)
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

אין לי מילים לתאר את הספר הנפלא הזה.פשוט מקסים,מרתק,מרגש,סוחף ומעניין. אחד הספרים אהובים עליי! אני ממליצה לכולם לקרוא מבטיחה שלא תתאכזבו!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•shelly
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

וואו. ספר מקסים. ממש נשאבתי לעלילה,
אם אפשר לתאר את זה כך. היה לי באותו רגע
שסיימתי את הספר להתחיל לקרוא ספר אחר שלה.
העלילה מעניינת, ואף פעם לא השתעממי יותר מדי,
אפילו לא בהתחלה. ממולץ ביותר!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•בלא בלא ♥
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

ספר זה מרתק מאד,
יש בו את כל ההרגשות שיכולות להיות..
עצב,שמחה,כעס,נעימות ועוד.....
אני נורא נהנתי מספר זה מכיוון שהוא ספר המספר על ילדה קטנה שמקבלת הכל וברגע אחד הכל נעצר בגלל אביה שמת.

לפני 14 שנים•רומי
נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה)

פרנסס הודג'סון ברנט

אין.
אין על הספר הזה.
באמת.
אני קראתי המון ספרים, אבל מזמן לא ספר כזה טעים (אני תולעת ספרים)
, טוב זה לא כמו הארי פוטר או דמדומים...
אבל יש לספר הזה את הניצוץ הזה,
את ניצוץ הדמיון.

את דמיונה העשיר של שרה קרו.

יש ספרים טובים.
יש ספרים שקשה להישאב אל תוך עולמם.
יש ספרים של אמת,
ויש ספרים של סתם.


אבל הספר הזה הוא לא באחת הרשימות הללו.
הוא בדרגה הרבה יותר טובה משלהם.


הוא מהספרים, שגם אם מפריעים לך באמצע, או גמרת את הספר,
אתה מתקשה לחזור אל המציאות.
רוצה להיות גיבורת הספר, שרה קרו.

שחייה עטורי דמיון.
אומנם חייה לא גן עדן,
אבל בזכות דמיונה ללא ספק,
מתגברת על המכשולים, וגם באמצעות חברותיה הטובות.


שרה קרו שהיא בסך הכל ילדה,
עוברת לפנימייה של מיס מינצ'ין חמורת הסבר.
בחייה של גיבורה הזו יש לא מעט הפתעות גם רעות וגם טובות.

אני ציפיתי בהתחלה לספר משעמם, כזה שבנים חושבים שהם של "בנות"
אבל לא.
הופתעתי.
הספר הזה.
הספר הזה שלא אשכח לעולם לימד אותי אלפי דברים.

ספר שלדעתי ראוי להיות חלק מההיסטוריה שלנו, ההסטוריה של האנושות.


אולי אתם חושבי שאני נואמת נאום.

אולי זה גם נכון.


אבל מה שחשוב, שתדעו שכדי לכם לקרוא את הספר הזה.

אפילו רק תנסו.

למרות שיש לספר הזה שפה גבוהה,
ורוב הנוער לא אוהב שפה גבוהה, אפילו שאני כן(אני בת 11, לא בת נוער אבל קרוב)

זה ספר שהייתי נותת לו יותר ממצויין במבחן.
אני מקווה שהבנתם למה אני מתכוונת.




ספר ששווה קריאה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ליקוי חמה