הו, לא.
זה לא קרה עכשיו.
בבקשה תגידו לי שזה חלום והספר הזה לא קשור באיזושהי צורה למשחקי הרעב.
כל מה שלא היה אמור לקרות - קרה.
הספר הזה פשוט היה רצף של אכזבות, פשוט ככה. לא אמרתי שהוא גרוע, כי הוא לא. אבל הוא אכזב אותי מאוד.
ברצינות, אחרי כל מה שעברנו?! למה סוזן, למה?!
כל הספר היה דכאוני וחשוך וחסר תקווה, ונראה כאילו הידידות-חברות-מערכת יחסים לא ברורה של קטניס עם גייל נעלמה לגמרי.
וקטניס התייחסה ממש באדישות למוות של כל האנשים שעזרו לה וליוו אותה ומתו, זה היה כזה 'נו טוב, הם מתו'. ופיטה, היחיד שתליתי בו תקוות, פשוט נחטף ?! באמת, פיטה, למה?!
הייתי שולחת לשם את גייל , כבר עדיף. הוא סתם מעצבן.
*******ספוילר (זה התחיל מספוילר אחד ויצא שכתבתי כמה, אבל לא שיניתי את זה ל'ספוילרים', מוזר)*********
מה?!
למה פיניק?! למה?! הוא היה אחת הדמויות האהובות עליי בספר!!! למה להרוג אותו?!
ופרים, הו זה היה צפוי. הילדה החמודה הקטנה והמסכנה חסרת האונים מתה. כמה מעורר רחמים. (יש לי לב של אבן, אני יודעת. אבל זה באמת היה צפוי!)
וכן כולנו הבנו אותך קולינס, את תהרגי מלא דמויות כדי שישבר לנו הלב.
וגייל עזב כאילו כלום?!
שנאתי את הבנאדם הזה כבר מההתחלה -,-
****** סוף ספוילר(ים)*******
אבל הוא לא היה עד כדי כך נורא.
הכתיבה הייתה טובה (משהו שאופייני לקולינס, את זה כולנו יודעים), ולמרות שהעלילה הייתה מדכאת, עדיין התעניינתי לדעת מה ייקרה בהמשך, הספר עדיין עניין אותי. אני חושבת שהתעצבנתי בגלל שהוא היה חלק מטרילוגיית משחקי הרעב וזה פשוט ספר שלא מתאים לקולינס לכתוב, היא מסוגלת להרבה יותר מזה, וכולנו יודעים. הורדתי שני כוכבים בגלל העלילה המדכאת וכל מקרי המוות והאדישות של קטניס לגביהם. טוב, אפשר לכלול גם את זה ב'עלילה המדכאת'. וכמובן שהסיבות האחרות שכתבתי למעלה, אבל העלילה המדכאת הייתה פה הגורם העיקרי.
אם זה לא היה ספר בטרילוגיית משחקי הרעב לא הייתי מתאכזבת כלכך, זה די ברור.
קולינס, ממך ציפיתי ליותר.


















