ספר מיוחד על נעורים ועל עולה חדש מעיירה קסומה במרוקו, על שנות החמישים הרחוקות בחיפה ועל מדינתנו הטרייה, שצירו נסוב סביב אהבתו של הנער העולה לנערה צברית יפיפיה ובלתי מושגת.
הסיפור עצמו מיוחד, כתוב טוב, רווי בדמויות ססגוניות הרבה נוסטלגיה ואפילו מעט פנטזיה, מזכיר ספרים אחרים בז'אנר, אבל שומר על ייחודיות.
אני דווקא אתמקד במאורע המשמעותי המהווה את הרקע לספר, והוא העקירה מהגלות, שכמעט כל מי שחי בארץ הזאת כיום חווה, או הוא או הוריו או לכל היותר כמה דורות אחורה. ובהקשר הזה יש בספר הזה געגועים לרוב, זיכרונות אין קץ, שברי סיפורים, ערגה לבלתי מושג, רצון לשייכות, לזהות, לשורשיות, כאב העקירה, נשיאה של מסורת עמוקה ורבת שנים וקיום בתור ה'אחר' וה'זר'.
נכון, יש בסיפור אהבת נעורים, תרבות שנות החמישים על סרטיה ושיריה, ילדות של עוני ושל צנע, אבל המכנה המשותף של הספר הזה והדומים לו נוגע בחוויה הקיומית והמכוננת הזו של החזרה מהגלות. תמיד כשאני קורא סיפורים מעין אלו נופלת בי ההכרה כמה הסיפור הזה שלנו, של כולנו, כאן הוא לא מובן מאליו. כמה מדהים הוא שתוך שנים ספורות מרבית הגלות התחסלה (לכל הפחות זו של שלוש היבשות אירופה אסיה ואפריקה) והגיעה לכאן, מכל קצוות ותרבויות תבל ואין בכך גוזמה או מליצה. כמה זה לא מובן מאליו, וכמה סבל וקשיים אנשים חוו בתהליך הזה. נכון, העלייה נחשבת, ובצדק, הצלחה בסדר גודל לאומי ועולמי מדהים, אבל ברמת האנשים, ברמת היחיד והמשפחה, כמה זה לא פשוט להיעקר מתוך קהילה, כמה כאב יש בהינתקות חדה מתוך צורות חיים של שנים ודורות, עד כמה מורכב תהליך הקליטה וכמה הפצע של הרבה אנשים עוד פתוח.
ועל אף הכל כמה טוב שחזרנו הביתה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
