הרקוויאם לתל-אביב של דוד שחם מחזיר אותנו אל הימים הטובים של הילדות, הנעורים והבגרות בעיר העברית הראשונה.
תל-אביב של פעם זכתה כאן לתיאור נאמן ואוהב של פרקי חיים פרי עטו של אמן הדיבור הישיר הזוכר לה את חסד נעוריו.
וכמו בכל רקוויאם, שבא לכאורה להספיד, המוזיקה שבו מביאה לידי עילוי נשמה.
רישומים אוטוביוגרפיים בסיפור מתגלגל – מתקדם לפנים וחוזר לאחור.
דוד שחם (שטיינמן), בנו של הסופר אליעזר שטיינמן ואחיו של הסופר נתן שחם, נולד בווארשה בי' בשבט תרפ"ג, 27 בינואר 1923.
עלה ארצה עם בית אביו ב-1924.
בוגר הגימנסיה הרצליה בתל-אביב.
היה מדריך בתנועת 'השומר הצעיר', חבר ההנהגה הראשית שלה ומזכירה וערך את בטאון התנועה "על החומה" (1941 עד 1945).
היה בהכשרה בקיבוץ בית-אלפא וחבר הקיבוץ.
בשנים 1948 עד 1951 היה בשליחות 'השומר הצעיר' בארצות הברית, שם הכיר את רעייתו, הרקדנית רינה (רוזלינד) לבית גולוגורסקי.
עם שובו, שרת בצה"ל ולמד בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב.
במשך 15 שנה היה בעל משרד פירסום בתל-אביב.
את סיפוריו הראשונים החל לפרסם ב-1946 ב'מחברות לספרות' וב'עתים'.
היה בעל טור ב'דבר' (בחתימת "אושפיז") וב'ידיעות אחרונות'. ב-1971 ייסד את שבועון מפלגת העבודה הישראלית 'אות' וערכו במשך ארבע שנים עד לסגירתו.
היה העורך הראשי של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער" ומאז 1992 שימש כעורך ראשי לכרכי האנציקלופדיה העברית.
היה פעיל בתנועת השלום הישראלית וערך את הירחון בשפה האנגלית New-Outlook והיה מנכ"ל המרכז לשלום במשך כעשור שנים.
כעת הוא עורך כללי של "האנציקלופדיה לתרבות היהודית בעידן המודרניזציה והחילון".
רעייתו, סמדר שזר (1943־2008), הייתה מוזיקאית. אב לבן ולבת.