כשקראתי את פנג חזרתי אחורה בשנים והייתי שוב הילדה שרוצה שלאסי תציל או שיצילו אותה.. החסרתי פעימה כשהמילים בספר תארו אלימות שנובעת מטמטום ובערות אנושית ונכלמתי בשביל הרוע שצץ בהדר ,לא הייתי מוכנה לרוע שכזה !.כמובן התרגשתי כשהאהבה נצחה ברוב מוחץ.
כשקוראים ספרי ילדים מתגעגעים...
התגעגעתי פתאום לכך שכשהיינו ילדים היה טוב מוחלט ורע מוחלט וההחלטות שקבלנו היו כל כך פשוטות היה שחור והיה לבן האינדיאנים תמיד היו הטובים .מי שרצה לסלק אותם מאדמתם ולא משנה מי הם היו הרעים.
פנג הוא זאב יותר מכלב, פראי ערמומי מכיר תכסיסים שרכש בשיטתיות על בשרו מהחיים עצמם. אפשר "להאניש" את פנג לדמויות מהחיים שכולנו מכירים טיפוס "הזאב הבודד" לא מתערבב, חכם לא רברבן פשוט צנוע כי יודע שהוא טוב מאחרים עם איכויות שמביאות לו יוקרה בקרב יודעי דבר .
כזה הוא פנג!.
הספר הוא קלאסיקה במיטבה לילדים ,כן גם ילדים גדולים כמונו יכולים לשאוב מהספר הנאה מרובה ואף יתרה מכך.פנג היה אמנם זאב טורף ותכסיסן כמו חייל מיומן שיודע מי הם אויביו ..הוא לא זה שיפסיד בקרב.
החיים הפכו אותו והפכו בו והביאו אותו להיות "חיה רעה" אבל מה קורה לחיה רעה שמכניסים בה אהבה ענקית וקצת אנושיות.. על כך הספר המדהים.. לרוץ לקרוא
( משפט שהרשים אותי מהספר :"כי החיים מגיעים לשיאם כאשר הם עושים כמיטב יכולתם את הדבר שנועדו לעשות" ).
















