****
כנראה ש"יו נסבו" בנורווגיה, זה כמו "משה כהן" אצלנו. כי אין מצב שאותו יו נסבו כתב גם את הספרים המדהימים-אם-כי-קודרים-ונוגים-במקצת של סדרת הארי הולה, וגם את הספר המעולללה והחמוד הזה, שכמעט ואין בו שום דבר קודר, מבעס או סתם נאחסי. יו לורי (יו! עוד יו אחד, רק לא נורווגי)/ד"ר האוס עם הספר "מכירת חיסול" שלו שכולם נשפכו עליו כי הוא כל כך שנון ואני חשבתי שהוא סתם גיחי גיחי מתאמץ - ובכן, יו לורי יכול לקחת שיעורים, אבל ממש מההתחלה, אצל היו נסבו השני הזה, שיסביר לו איך כותבים ספר שהוא גם חכם, גם ערמומי, גם משעשע מאוד וגם מפתיע בלי להזדקק לעשרים ושניים "סטגדיש-הבאתי-עוד-בדיחה" בכל עמוד.
אז שני יו נסבו? ששניהם סופרים מחוננים כל כך? וואו. כפיים, נורווגיה.
מגיע לו סחתיין ענק (שונא להגיד שאפו כי זאת מילה אידיוטית קצת, לא?) על הספר הממתק הזה, שכבר מהעמוד הראשון הוא כובש אותך בקסם הבלתי-מתאמץ שלו, ובדרך האינטיליגנטית שהוא מצליח לגולל את העלילה כך שתהיה גם מקסימה וגם איומה וגם כיפית וגם סקסית וקצת מרושעת ואפילו קצת מקפיאת דם - אבל לחלוטין כובשת, ושהקורא עוד מוצא את עצמו במהלך הספר הופך את הדף לאחור וקורא שוב כי פשוט לא יכול להיות שזה מה שהוא כתב עכשיו!
אז על מה הספר? מה זה חשוב. אין פה את הארי הולה, השתיינות שלו והנאחס שלו - ולמרות שאני די מחבב את הארי הולה, פתאום מתגלה שיש כאן צד אחר לגמרי של אוסלו, שאפשר להתהלך בו זקוף וליישר את הכתפיים השחוחות כי החיים, למרות הכול, די יפים בעצם.
ועל מה הספר בכל זאת? בתכל'ס, הספר הזה הוא על מלחמה בין זכרי אלפא של ההומו-סאפיינס (או איך שלא קוראים לנו היום). מאחר שאני ממש לא זכר אלפא (אולי דלתא) ואין לי מושג איך נהיים כזה, היה תענוג לשבת בנחת על הענף הגבוה של העץ, לפלות לעצמי כינים מטאפוריות מהפדחת בעוד שזכרי האלפא מתגוששים להם לאורך הסיפור.
זה באמת לא חשוב על מה הוא, כי זה פשוט אחלה אחלה ספר.
****
















