****




תעצרו אותו!!!! טרוריסט!!! פושע!!! לא, לא את המזוקן עם התיק הגדול, את זה שלידו, שבדיוק גומר את המקיאטו הכפול שלו, זה שתירגם את "I Am Pilgrim" לשם התמוה והדוחה "לבד בתיאטרון המוות" ונטע בתודעת הקוראים הפוטנציאליים את ההנחה שמדובר במין מותחן שיגרתי ואיזו<mark>טרי</mark> על מומחה בזיהוי פלילי שנתקל ברוצח סדרתי שמתנקש בקורבנותיו בתיאטראות ישנים! תעצרו אותו!!!! תשכחו מהוראות הפתיחה באש, בינתיים. אני אב

אני וספרי מתח לא ממש מסתדרים. את לבד בתיאטרון המוות אהבתי מאוד. אלה החדשות ועכשיו להרחבה.
<mark>טרי הייז</mark> הוא תסריטאי. תסריטאי נוהגים לכתוב ספרים שימצאו עצמם עד מהרה כסרט, והקופה תצלצל. אני לא אומר שזה לא עבר להייז בראש, אבל הוא ניחן במתנת הכתיבה וזה ניכר בכל עמוד ועמוד.
בניגוד לספרי מתח אחרים, בהם הדמות הראשית סובלת מכיעור/אופי זעפני/אשה כעסנית/טראומה מן העבר ועוד מרעין בישין, הגיבור שלפנינו נאה בעיני

<mark>טרי הייז</mark>: הי מאמי, אני יודע ששנינו עייפים וממש מתים ללכת כבר לישון, אבל יש לי בעיה שמציקה לי ורציתי לבקש את עצתך.
אשתו של <mark>טרי הייז</mark>: בבקשה, ספר לי מה הבעיה ואנסה לעזור.
<mark>טרי הייז</mark>: זה בקשר לספר שאני כותב עכשיו. אני נתקל במחסום כתיבה. הספר הוא על סוכן סי איי איי שנשלח לאזור במשולש גבולות של איראן, אפגניסטן ופקיסטן, על מנת לחלץ משם גבר ואת אשתו וילדיהם. הגבר הזה הוא חבר בארגון טרור שנקרא "צבא הטהורים

הייתי יכולה לכתוב שזה אחד מספרי המתח הטובים שקראתי מעודי, אבל זו לא תהיה חוכמה, כי אני לא מרבה לקרוא ספרי מתח (שמישהו יסביר לי מי זה ג'ק ריצ'ר, לכל הרוחות).

הייתי יכולה לכתוב שזה אחד הספרים הטובים שקראתי השנה, אבל זה יעשה לו עוול כי כמעט לא קראתי ספרים השנה.

הייתי יכולה לכתוב שהספר מישיר מבט אל האסלאם הקיצוני והוא עושה זאת באופן ממש לא פוליטיקלי קורקט, אבל לא בא לי להיכנס לפוליטיקה.

הי

קראתי את הספר בנשימה עצורה, ולא רק בגלל שהוא מותח. הוא בהחלט מותח. אלא שהייתי דרוכה מאוד. מתי תגיע התפנית, שהופכת אותו מספר ריגול לספר מד"ב, מטמורפוזה ממנה הזהירו אותי כל המבקרים.

הגעתי לפרק העוסק בצוללת ושאלתי את עצמי, נו, על זה כל המהומה? זה מד"ב לעניים, בשום אופן לא למד"ביסטים מומחים. אבל פתאום צץ הדבר האמיתי ואמרתי לעצמי, נו, נו, <mark>טרי הייז</mark> התחרפן לגמרי.
שכן הייז בנה את החלק ההזוי הזה מאר

מנהל המלון התורכי שמדבר אנגלית מתורכזת היה אומר את זה ככה: נקמה היא צלחת קרה הכי טוב.
באקדמיית גוגל טרנסלייט זה מיתרגם כך: נקמה היא מאכל הטוב ביותר שימש קר.
בעברית נראה לי שהכי פשוט זה: חַכֵּה, חַכֵּה...
והמהדרין מוסיפין: אני עוד אראה לך מה זה.

אבל זה הכי טוב בשפת המקור. גם הזנב הולך.
Revenge is a dish best served cold

אז הנקמה בספר הזה לא הייתה סתם קרה. היא הייתה קפואה. שלג. קרח. קרחו

<mark>טרי הייז</mark> הוא בראש ובראשונה מספר סיפורים וזה מה שהופך את הספר הזה לכזה טוב.
לבד בתאטרון המוות הוא ספר מתח קצבי שמתחיל בחקירת רצח ומתגלגל לפרשיות ריגול וטרור עולמי. מיו נסבו הוא מתגלגל לרוברט לדלום ומשם לקן פולט ובחזרה. הספר מדלג בקלילות ,והמספר מרגיש בבית , בניו יורק , באפגניסטן , ברוסיה ובסוריה וגם ברצועת עזה. הוא מתפרש לכמה עלילות משנה שהיו יכולים להכיל כמה ספרים שונים ועדיין הוא מהודק מאוד. לע

באותו היום הייתי צעיר שזה עתה סיים את שירותו הצבאי. אופטימי, מאמין שאחרי מאה רווית שפיכות דמים ומאבקים, נכנסת האנושות לעידן של הבנה ושלום. ביום ההוא משהו בי נבל וההלם שהיכה בי אז אינו שוכך לגמרי שנים רבות אחר כך. התאריך היה ה-11.9.2001.

היה זה מופע ראווה גרוטסקי ומרשים של שנאה יוקדת. בעקבותיו ארגוני האסלאם הפונדמנטליסטי חשו "על הגל". מיד אחרי האירוע הנורא מוסלמיות חילוניות רבות עטו חיג'אב והחלו

המלצות על ספר הם קטע חמקמק... כי הרי זה תלוי מי הממליץ נכון? אז קולגה לעבודה המליצה, אמרתי לי "אני אבדוק בקהילה" היא שאלה למה הכוונה. אמרתי אני אכנס לאתר סימניה, ואבדוק ביקורות של חברים פה. היא אמרה שגם היא עושה זאת.. הפתעה.
בדקתי, והיה נראה שההמלצה מגובה מאפרתי, שזה בערך מבחינתי כמו המלצה של ה "NEW YORK TIMES" משהו צריך לקחת ברצינות. אז רשמתי לי, תייקתי במוח איפה שדברים כאלה מתויקים והמשכתי הלאה