ביקורת ספרותית על ציידי הראשים מאת יו נסבו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בספטמבר, 2013
ע"י מילים


ביקורת נטולת קלקלנים.

הייתי היום אצל סבא וסבתא שלי, שתמיד מחזיקים במלאי גדול של ספרים שמתגלגלים אליהם איכשהו. בבוקר אני וסבתא עלינו למעלה ובזמן שהיא התארגנה אני הלכתי לחדר שבו מאוחסנים הספרים. הסתכלתי על השולחן הקטן שעליו מונחים הספרים החדשים: "פרויקט רוזי", עוד כמה ספרים מוכרים, והספר הזה. הכרתי את הספר הזה מהביקורת של אלון (דה אלפרט) עליו, וידעתי לצפות למשהו שונה לחלוטין, אבל עדיין חששתי שאני עומדת לקרוא ספר טוב מדי. אתם יודעים כמה זה מזיק לקרוא רצף של ספרים טובים מהממוצע? זה משבש לחלוטין את חוש ההערכה שלכם לספרים, את היכולת שלכם לשפוט אותם באובייקטיביות ובלי להשוות אותם לספרים אחרים, ובאופן כללי זה ממש ממש לא טוב לבריאות שלכם כמבקרי ספרים.
לכן חששתי מאוד מהספר הזה והייתי ממש מוכנה לקלל את יו נסבו על כך שעוד פעם כתב ספר מעולה שהורס את חוש הביקורת שלי, ואז צעקתי לסבתא "אני כל כך לוקחת לכם את הספר הזה!" (כן, אני, מילים, אמרתי את המשפט הזה.) וירדתי למטה. פגשתי את סבא, הוא ראה את הספר ומתח עליו ביקורת הססנית. חששתי שוב, אבל הפעם מהסיבות ההפוכות: אולי זה ספר ממש גרוע שיהרוס את המוניטין שיו נסבו כבר הספיק לצבור אצלי? אוף, זה יהיה כל כך חבל.

אז אחר הצהריים התיישבתי על אחת הספות של סבא וסבתא שלי וקראתי את הספר. הם נדהמו מהמהירות שבה אני קוראת, ואני מצידי הגבתי באטימות לכל הצעה שהסיחה את דעתי מהקריאה השוטפת (אמרתי לא לשוקולד!!!). אז סליחה, סבא וסבתא, אבל יש לכם נכדה אנוכית ותולעת ספרים ששוקעת בבועה משלה כשהיא קוראת, אה, ספר. כן.

הספר הזה הרגיע אותי. זה ספר ממוצע. או אולי רק קצת יותר טוב מהממוצע, לא באופן שיסנוור את חוש הביקורת שלי. הוא גם לא גרוע באופן שיהרוס את המוניטין של יו נסבו. וכך התבדו שני החששות שטרדו את מוחי ויכולתי לקרוא את הספר בהנאה מרובה.
זה ספר מתח קצת-יותר-טוב-מהממוצע, כמו שאמרתי, הוא חביב לגמרי, לא ממש מזיק, קצת שובר-תמימות (נו, ילדה בת 14. למה אתם מצפים?), וגם לא בעל עומק רגשי מרשים מדי. יכול להיות שעל יו נסבו נפלה במקרה פצצת נחמדות או משהו והוא החליט לכתוב כזה ספר כדי שינעים את זמננו, קוראיו הנאמנים. אני לא חושבת שיו נסבו לא נחמד באופן טבעי, אבל עדיין.
כי הדמויות בספר הזה לא ממש מעניינות, אין להן ממש מה להגיד, הן לא מנסות להטיף מוסר או ללמד, התעלומה נחמדה אבל עדיין לא ברורה לחלוטין (לא הבנתי את הסוף. זאת אומרת, את פתרון התעלומה. אבל זה לא ממש משנה לי כי אני תמיד נכשלת בזה.), והיא גם לא מפותלת מדי כמו ב"נמסיס" או "כוכב השטן".
אז מה יש לי לומר בגנות הספר הזה? ביחס לספרי מתח ממוצעים, שאני קוראת מדי פעם אבל לא נראה לי שצברתי מספיק קילומטראז' כדי שאוכל לנסח סטריאוטיפ לגביהם, הוא לגמרי בסדר ואפילו קצת מתבלט. ביחס לספרי יו נסבו האחרים שקראתי, הוא כמעט מאכזב, אבל חמוד במידה שמפצה על זה. כן, כרגע קראתי לספר מתח של יו נסבו "חמוד", ואני די בטוחה שאני שפויה.

ההמלצה הסופית: לחובבי ספרות מתח. לקחת בבת אחת, רצוי על קיבה מלאה ועם אחר צהריים פנוי לפניכם. הכותבת אינה אחראית לשום תופעת לוואי כגון סיוטים, כעס, קללות בלתי מוסברות או דיבורים בנורווגית שתיגרם למי שיקרא את הספר הזה בערב, לפני השינה או בלילה. המלצות נוספות: הנמיכו ציפיות מיו נסבו, העלו ציפיות בכל מדד אחר.
אני, מבחינתי, סיימתי עם ספרים טובים-יותר-מהממוצע להיום ואני עוברת לקרוא את הספר שבית הספר נתן לי. במחשבה שנייה, אולי כדאי שאחכה כמה ימים כדי שהמדדים שלי יתאזנו בחזרה. בכל אופן, הלכתי. תיהנו.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ