אוסף לעוס, דהוי ובנאלי של התרשמויות, שנראה כאילו נלקח מעיזבון, מערימת טיוטות שהסופרת עצמה השליכה הצידה בכרכום פה וחשבה: "טוב, יש כאן משהו, אבל צריך לעבוד על זה. יש פה יותר מדי חזרות. זה בסיס למאמר סביר על ההתרשמויות ששירה וספרות עשויות ליצור, לא בסיס לספר באורך מלא", ואז היא, נו, טוב, קנתה כרטיס בכיוון אחד לנהר - בחיי שלא התכוונתי להתבדח על שם ההוצאה, להוצאת נהר יש זכויות רבות וספרים טובים בהרבה מהמצבור המרושל הזה - וכל זה בלי שהזכרתי את הניימדרופינג המאוס והמייגע של שמות סופרים אנגליים נידחים מהמאות שממש לפני התפוצצות הכשרונות הוויקטוריאנית. לחיבור הזה יש דבר מה משותף עם הסופרים שמוזכרים בו: לא הכל צריך לפרסם. ומי תרגם את השירים? המתרגמת של החיבור עצמה? "גשם נושר"? נו באמת, זה מביך. מטפורות צריכות להיות מדויקות, אחרת כל הכוח שלהן נמוג כמו בקסם כושל של הארי פוטר. מצטער, עם כל האהדה שלי לאנשים שהם רגישים מספיק עד כדי כך שיצעדו אל תוך נהר שלא על מנת לשוב, כאן וולף מתפזרת, לא ממוקדת. השם וירג'יניה וולף אמור לזכות לפרסומים נאותים יותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
