#
כשקניתי אותו לא שמתי לב לשני דברים בעלי משמעות. הראשון הוא שהספר הזה הוא חלק שני של סיפור "מבוסס על סיפור אמיתי". לא קראתי את חלקו הראשון אז אין לי מושג האם הוא משמעותי להתחברות לסיפור. הסיפור בסך הכל פשוט ואין קושי לחבר את הפרטים החסרים.
לא שמתי לב גם לעובדה ששניים מוגדרים כמחבריו. פרט לספרות עיונית-מדעית, קשה לי להבין איך שני אנשים יכולים לכתוב ספר אחד. כל אחד כותב פרק? כל אחד מתמקד בנושא? אולי הם מתחלקים בדמויות? האם אחד מהם קם בבוקר ולא מזהה את הטקסט שכתב בעמל רב אתמול בלילה?
צעיר משתחרר אחרי 6 שנים בכלא, כשנתפס בשוד מתוחכם ואלים. הוא אינו ממתין זמן רב ואץ רץ לבצע שוד מתוחכם עוד יותר, בימיו הראשונים כאדם חופשי (לכאורה. אסיר המשוחרר בשחרור מוקדם חייב בהתייצבות והסברים לגורמי הכליאה) חייו נפרשים לפי הקורא. נער שגדל במשפחה אלימה ומפורקת, שני אחים צעירים ממנו עליהם הוא לקח חסות, אב אלכוהוליסט ואלים שגידל את ילדיו עם תפיסה של עליונות המשפחה על זרים, והחוק נועד לעלובים שמוכנים לציית לו. ואם מוכה שאינה מצליחה להתרחק מספיק מבן זוגה האלים.
הספר מעניין תיאורטית. הוא מתאר שני צירים: הקשר בין המקום שגדלת בו לבין תפיסת האחריות והנכונות לעבור על החוק. הוא גם מתאר תכנון מתוחכם של פשע – תכנון מדוקדק שנועד לבצע את הפשע ולא להיתפס, אבל בעיקר צריך להרשים את העולם בתיחכומו וחוכמתו של מבצע הפשע. אמרתי "מעניין תיאורטית" אבל היו המון קטעים ב-400 עמודיו שהוא לא עניין אותי. הדמויות שטוחות ופרט לנושא הכי בנלי – לא ברור מה מניע אותן. הכתיבה מתאימה לתסריט (אחד הכותבים הוא תסריטאי) והקורא נתקל בבאמפרים בקריאה, שמאיטים ומעצבנים בדיוק כמו שעושים אחיהם שעל הכביש.
יש בספר הזה שני נושאים שמתחרים על הבכורה: מקומה של המשפחה בחיי הבוגר שגדל בה, מול תיאור פשע מתוכנן להפליא, שמרתק את הקוראים החנונים שומרי החוק. הקורבן למאבק בין שני הנושאים, שאינם מצליחים להתחבר, הוא הספר, שנופל בין הכיסאות.


















