#
ההתייחסות השלילית לספר הזה, זירזה אותי לקרוא אותו. אם זה היה ספר שזוכה לשבחים מקיר לקיר – יש להניח שהייתי ממתינה עם קריאתו. אולי אפילו שנה – שנתיים. אבל הביקורות הקטלניות איתגרו את יכולתי להתאפק. מראש החלטתי שלא משנה מה, אסיים את הספר הזה ועמדתי בהחלטתי.
מה יש לנו כאן? גבר יפה (שהההגדרה "יפה" בהקשר שלו מופיעה כמה מאות פעמים בספר הלא ארוך הזה) כבן שישים, מספר לאחיו על אירוע שקרה לו לפני כעשרים שנה. האחים קרובים, נפגשים לכל היותר פעמיים בשנה. "היפה" הוא רווק החי בארצות הברית. האח נשוי בעל מראה רגיל (כנראה. לא מתעכבים פה על תיאור אנשים סתמיים...) הם מבלים ערב לבדם, בו הם שותים המון אלכוהול, מספרים סיפורים ומעלים זיכרונות.
היות והספר שיעמם אותי מפעם לפעם, למרות שאני מחבבת מאד את הטכניקה של שלֵו להשחיל סיפורים קשורים ולא קשורים לסיפור המרכזי שלו, התפניתי לחשוב בו מחשבות קשורות ולא קשורות לספר. העיקרית שבהן היתה "מה הוא רצה להעביר בסיפור הזה"? הסיפור סובב סביב יופי אבל שלֵו לא הצליח להמחיש אותו לקורא(ת). דמותו של איתמר זיסקין נשארה סמוייה מעיני. דמויות אחרות – האח, הגיסה, האהובה הלא נשכחת – היו מטושטשות מבחינה חיצונית ולא ברורות מבחינת התנהגות ומניעים. אז למה שלֵו התעקש כל כך על הדגשת יופיו של איתמר? את מה בסיפור זה שינה?
לסטיינבק יש סיפור קצר (מתוך אוסף סיפורים קצרים מקסימים שכתב על עמק סאלינס). לזוג איכרים פשוטי מראה ושמרנים נולדת תינוקת מוגבלת שכלית ומרהיבה ביופיה. כל מי שרואה אותה נדהם מיופיה ושום ילד אינו מעיז להתקרב אליה בגלל מורא היופי. כשהיא גדלה אביה, שאין לו שום רכוש בר-קיימא פרט לילדתו היפהפייה, מתעקש שאמה של הילדה תלך איתה פעם בחודש לרופא, לבדוק האם היא עדיין בתולה ורכושו שלם. הסיפור הקצר הזה (יש לו גם סוף, כמובן) הצליח להמחיש לי את יופייה של הדמות עליה הוא נסב, הרבה יותר מהספר של שלֵו, שלרוב אין לו שום בעיה להמחיש לי חריגויות מחרידות וגם לקבל אותן.
מה אני אומרת? אפשר בהחלט לקרוא את הספר, אבל מי שאוהב את שלֵו לא רק בזכות השפה, יתקשה למצוא אותו בסיפור הזה. הוא לא מצליח "להעביר" את גיבוריו, הרקע המשפחתי שלהם לא מספיק מעניין: שוב פעם אמא נודניקית ואובססיבית ואבא שרוצה קצת שקט ומוסיף עוד לרעש. למרות השפה הפיוטית, שלֵו לא מצליח לכתוב כאן אהבה וסקס בדרך שתאפשר לקורא(ת) להרגיש ולהזדהות. ונשארתי עם השאלה שניקרה בי: למה הוא כתב את הסיפור הזה? האם רק מהסיבה הבנלית של להרגיש איך זה להיות בתוך עורו של גבר יפה להלל?

















