משחק השחמט הוא ספורט, ספורט למוח. משחק בו יושבים, אחד מול השני, שני יריבים קשוחים. ריכוז, סבלנות, שימוש בטקטיקה הנכונה - כל אלה עושים את ההבדל עבור מי שמנצח ועבור מי שמפסיד במשחק הפסיכולוגי והשכלי הזה.
כדי לשרוד במלחמה הגדולה הזו שנקראת 'מלחמת העולם', או במילים אחרות "לנצח" בה, אדם צריך להיות עם מוח של שחקן שחמט. כלומר, לחשב את מהלכיו בחוכמה, בסבלנות, בזהירות, להשתמש בטקטיקה הנכונה.
הספר עוסק בשתי דמויות מרכזיות. האחד, אלוף שחמט - שחקן שחמט מהטובים בעולם, שחקן מוכח עם תעודות. האחר, אדם אלמוני - לא ראה לוח שחמט כבר זמן רב, וכששיחק בעבר היה זה בינו לבין עצמו, בחדר ריק ללא כלום, בתקופת מלחמת העולם. השחמט היה מה שהציל אותו מהשיגעון בתקופה הקשה הזו, שיגעון אשר חוזר כעבור שנים, כשהוא מוצא את עצמו מתחרה באותו אלוף עולם...
צוויג רקם כאן סיפור קשוח על מלחמה - מלחמה בתור משחק לוח, ומלחמה שבחיים האמיתיים - והופך את משחק השחמט לקרב מוחות מרתק ומותח ומלא אמוציות. אהבתי, נובלה מסקרנת.
מדובר בעצם בנובלה האחרונה שכתב צוויג, למרבה הצער, כי לאחר מכן הוא התאבד בשל המלחמה - משמע הפסיד במשחק השחמט של המציאות. מעניין מה עוד היה יכול להספיק לכתוב לו היה בחיים.


















