#
אוסטרליה במאה ה-19 היתה ארץ גזירה לפושעיה המורשעים של אנגליה. היבשת היתה מאוכלסת בדלילות בשבטים ילידים, שלא באו לאנגלים טוב בעיניים. הם ניסו להשמיד כמה שיותר ילידים (אנשים ובעלי חיים, ללא אפלייה). את בני האדם הילידים שנותרו מההשמדה כינסו בכוח לאחד האיים וניסו להפוך אותם למתורבתים. כלומר אנגלים. הם אכפו שינוי תזונה לתזונה אנגלית - סוכר תה קמח ואלכוהול, במקום הדברים הלא-תרבותיים המוזרים ש"השחורים" אכלו בפראותם. את נפשם של הילידים הם כמובן לא הזניחו: כתבי הקודש, נצרות, ביגוד צנוע ונעליים. והפראים חסרי ההתחשבות מתו בהמוניהם.
סיפורם של האבאוריג'ינים בימי ההתיישבות הלבנה באוסטרליה מובא דרך סיפורה של ילדה אחת, שאיתרע גורלה להיות מקסימה ומלאת חיים בדיוק כאשר המושל ואשתו – חשוכי ילדים בעצמם - ביקרו את ניסוי "תירבּוּת הפראים" באי. אשת המושל רצתה להפוך אם בלי התהליך המתיש המקדים את התואר. היא גם רצתה להוכיח שיש אמת בהנחותיה, הנחות של אשה מהמאה ה-19, שהיו תערובת של נצרות, "מדע" (לא לשכוח שזה היה עידן התגליות) וביטחון בזכותה כפריבילגית לממש את רצונותיה ואמונותיה על בני אדם אחרים.
במקביל מספר פלנגן את סיפורו של צ'רלס דיקנס. כבר סופר ושחקן נערץ, בעל לאשה שחדלה לעניין אותו ואב לעשרה ילדים, המעלה מחזה על משלחת לחקר הקוטב שאבדה, בראשות מי שהיה המושל באוסטרליה והאב המאמץ של הילדה האבוריג'ינית, שזה הקשר בין שלושת העלילות המובאות בספר הלא-ארוך הזה.
על הכריכה האחורית כתוב "(-) בוחן פלנגן (-) את הדרכים השונות בהן מעצבת התשוקה – ושלילתה – את חיינו" והגרדיאן כתב (שם) "כיצד זה נשללת מאיתנו האהבה (-) וכיצד מתברר שהיא מושטת לנו פתאום על ייסוריה..." ואני – לא חשבתי שהספר עוסק בתשוקה או באהבה. לדעתי הוא עוסק ביהירות, באישוש הנחות מוקדמות, בצורך של החזקים להסכמה חברתית ואלוהית. הוא לא בוחל בתיאורי אכזריות, פלנגן. זה הופיע בעוצמה רבה בספרו המאוחר "הדרך הצרה אל הצפון העמוק" שקראתי לפני זמן מה וגם בספר הזה.
זה ספר קשה לקריאה. פלנגן, שספרו המרובד מחייב את הקורא לריכוז ותשומת לב לכתוב בו, סבור שהמניע החזק ביותר של בני האדם הוא הצורך לכבוש ולהשתלט על אחרים ועל נכסים. לפעמים האחרים הם הנכסים, בדיוק כמו בן השלוש שרוצה את הצעצוע של הילד השני ומאבד בו עניין כשהוא כבר שלו. פלנגן, שנולד ליבשת המרוחקת ממרכז העניינים, המחביאה בעברה אכזריות, השמדה טירוף והרגשת נחיתות מובנית, יודע מצויין על מה הוא מדבר.
1/2


















