בעיני לא הרבה תחושות יכולות ההשתוות לתחושת הסיפוק וההזדהות מקריאת ספר מעולה. לבסוף קריאה מנצחת כמעט הכול. ככה אני חושב. ובספרים טובים יש גאולה והם בהחלט יכולים לתקן את העולם.
אלה ימים קשוחים בעבודה ובחיים. והרבה מחוות חיים מאזנות טובות התפוגגו, ברים עם ברזי בירה נעלמו, מסעדות טובות הפכו להיות זיכרון עבר. והכי נעלמה התרבות.
אין על תנועה של הופעה טובה כשאתה נמס בתוכה ומתמסר לצלילים, אני משוגע על תיאטרון שלצערי התפוגג ונשכח. ועדיין סרט קולנוע כשאתה יושב קרוע עיניים למול מסך ענק זה משהו שלא ידעתי עד כמה געגוע יהיה לי אליו.
אז לצערי נותרה העבודה הקשוחה. ושמחות קטנות לרוץ מול הים או בשדות, ולשמחתי המזג אויר נפלא. לכתוב המון וכן גם להיות שקוע בתקופת פרסום הספר החדש שלי. אבל בסוף היום תמיד הכי אני קורא ספרים, נשכב על המיטה הרחבה ומתמסר. אני נמס מקריאה שמתקיים בה סוג של חיבור בין הקורא לכותב .
מפגש עם חולית הבריונים הוא ספר ענק, זהו ספר על זמן שמתעתע בנו והתעסקות בזמן החולף. הזמן הוא בריון והוא למעשה גיבור הספר. הזמן מתעתע, הזמן משמיד והוא לפרקים מרכך ולרגעים רבים אויב. אבל תמיד הזמן דופק שעון.
הספר רווי בקולות שונים וכל פרק הוא מעין סיפור בפני עצמו עם קשרים לסיפור הקודם. אין בספר ובסיפור הרבה חוקים כתובים. יש בו סופרת בוטחת, חתיכת קברניט המשיטה ספינה בביטחון.
הסיפור מתרחש בעולם המוזיקה של שנות השמונים עד שנות האלפיים שהוא עוגן הסיפור אבל הבסיס היא הבדידות ומה הזמן עושה לנו. ואין עולם שנוזל בו הזמן כמו עולם המוזיקה.
אני מאד התרגשתי מהספר, אני גם מאד אוהב את הסופרת מאז הספר הנהדר חוף מנהטן.
זה בהחלט לא ספר שיגרתי או קל לקריאה. הוא ספר שדורש מעט התמסרות. וחשיבה חשופה ופתוחה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
