לא פעם תוהה אדם בשאלה מה היה קורה אילו? זו גם השאלה המרכזית בספר זה. הספר מתחיל באלכסנדר, נער שנולד וגדל בלנינגארד, עיר מרכזית בברית המועצות. הוא בן לעובד נמל וטבחית באותו הנמל. הוריו הם אנשים פשוטים, אך פתוחים ונאורים בהשוואה לסביבתם.
הספר מתחיל בתיאור הדינאמיקה של אלכסנדר עם הוריו וברצונו של אביו להחדיר טיפה של מודעות באשר לזכויות אדם לתוך סביבה סובייטית שבה איש אינו מאמין לאיש. הרצון של האב לשינוי בא לידי ביטוי בשאיפתו להקים איגוד מקצועי עבור עובדי הנמל.
שאיפתו של האב לא יוצאת אל הפועל עקב תאונה מצערת, או שמא חבלה מכוונת?
לאלכסנדר יש חבר בשם ולדימיר, לפני מותו, מזהיר האב את אלכסנדר שלא לבטוח באותו הנער וזו הצידה לדרך שלוקח אלכסנדר למסע הארוך אליו הוא יוצא. מתוך סיבות רבות אלכסנדר ואמו לא יכולים להישאר לגור בברית המועצות ומכאן ואילך מתפצל הסיפור לשניים. בסיפור אחד עולים הנער ואמו לספינה המפליגה לאנגליה ובסיפור אחר הם עולים לספינה המפליגה לארה"ב. באנגליה שמו של הנער הוא סשה ובארה"ב שמו אלכס.
הרעיון של הספר יפה, אבל מרגע שהסיפור מתפצל העלילה אינה רציפה. הסופר כותב מספר פרקים על אלכס ואז מספר פרקים על סשה. וכל פעם שהיה מעבר בין הדמויות, הייתי צריכה לחזור אחורה, כדי להיזכר היכן עצר סיפורה של הדמות הנוכחית וזה היה מבלבל מאד.
בנוסף באיזשהו שלב בספר הייתה לי הרגשה שמדובר בשני אחים שהופרדו בינקותם (בדומה לספר אחר שלו בשם בני מזל שאהבתי יותר). ההמתנה למפגש בין אלכס לסשה התפתחה באופן בלתי נמנע, אך איך יכול אדם לפגוש בעצמו? אולי גם זו שאלה שרצה לשים הסופר לדיון?
כמו שניתן להבין הספר מעורר מחשבה ולדעתי יש לו ערך הסטורי, למדתי רבות על רוסיה הסובייטית, על ההבדלים בינה לבין אנגליה או לחלופין על ההבדלים בינה לבין ארה"ב. יחד עם זאת, ההתעסקות הרבה של הסופר בהיסטוריה ובפוליטיקה פגמה לעיתים בספר מהבחינה העלילתית.
לסיכום: אני חושבת שמי שאהב את ספריו הקודמים של ארצ'ר יאהב גם את הספר הזה, למרות שהוא פחות מוצלח ודורש סבלנות רבה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
