נגשתי אל הספר הזה קצת בחשש, משום שאיני יודעת כמעט דבר אודות הצבא ובטח שלא אודות השייטת.
מצד שני, אני חושבת שזהו טבעם של ספרים, לפתוח לנו הקוראים, צוהר אל עולם שהוא לא תמיד המוכר והידוע.
אף על פי שהסופרת מדגישה שהסיפור הוא פרי דמיונה הפורה ואינו מתיימר לתאר את אופן פעולתה האמיתי של השייטת, היא מספרת שערכה תחקיר לפני כתיבת הספר.
לדעתי התחקיר בא לידי ביטוי, באופן טוב, בתיאורי ההווי, הסלנג, אחוות הלוחמים, אלו דברים המובאים בספר בקלילות, מתובלת בהומור ואליהם התחברתי במיוחד.
הספר שם במרכז שתי דמויות, מורן והראל. שניהם בת ובן לאבות ששימשו בתפקידים רמי מעלה בצהל ושניהם מאד רוצים ללכת בדרכי אבותיהם ולהגיע גם הם הכי גבוה שאפשר במסלול הצבאי.
מורן, לאחר מאבק ארוך במערכת הצבאית, שלא מאמינה כל כך בנשים, מוכיחה את עצמה ראשית כסגן ביחידת החיר קרקל וכעת היא מוכנה להסיר דרגותיה כדי לנסות ולעשות הסטוריה. בסופו של דבר, היא נכנסת למסלול אימונים קשה ביותר שהעמידה בו עתידה להכתיר אותה כלוחמת השייטת הראשונה בתולדות צהל.
גיבור הספר השני הוא הראל. לוחם שייטת, אשר משמש כמפקד, במסלול שאליו עתידה מורן להיכנס.
בתחילת הספר הם נפגשים ונוצר ביניהם קליק, מבלי שידעו שבעוד ימים אחדים, הם יפגשו בסיטואציה אחרת לגמרי כשמורן החניכה והראל הוא המדריך / מפקד, ישיר שלה....


















