תקופה לא פשוטה עוברת עלינו, ייקח לנו זמן לעקל, לתפוס את האירועים הנוראים שהתרחשו בשבת השחורה. את הטבח המזעזע שהתרחש בקיבוצים בעוטף, את הטבח שהתרחש במסיבה ברעים. את כמות הנרצחים וההרוגים הבלתי נתפסת. כל יום אני חושבת על החטופים ומתפללת שיחזרו אלינו חיים ובריאים בגוף, את הנפש אני יודעת שאי אפשר להציל והשיקום יכול לקחת הרבה זמן. חמאס הם ארגון טרור נוראי מפלצות אדם מה שעשו צריך להיות מגונה מצד כל העולם.
למרות התקופה הזו החלטתי לקרוא ספר המתקשר לצה"ל וללוחמי שייטת 13. הספר הוא לא ספר המספר על הקרבות של לוחמי שייטת ואם הוא היה מספר אז בטח לא הייתי קוראת את הספר בגלל התקופה הזו. הספר מספר על סיפור אהבה בין טוראית (היא הייתה מפקדת חי"ר אבל בשייטת הייתה צריכה להתחיל כטוראית) אשר מצטרפת לשייטת ויש לה רומן עם המפקד שלה. הסיפור הוא לא כבד מאוד וכתוב בצורה קלילה, סלנגית ולא בשפה גבוהה מאוד. בספר הזה יש הרבה חורים עלילתיים וסיטואציות שלא נשמעות הגיוניות ומותאמות למציאות לכן לא נתתי לו דירוג גבוהה. הספר גם לא מתאר מציאות צבאית, אלא מרכך מציאות צבאית ולא מתאר באמת איך צה"ל עובד. הספר גם מתיימר להיות פמיניסטי מכיוון שמורן (הטוראית) היא האישה הראשונה אשר מתקבלת לשייטת אבל לאורך כל הספר ראיתי תיאורים אשר מקטינים את האישה אפילו מדמויות שהסופרת לא החשיבה כשוביניסטיות וגם הספר מחזק חלק מדברים מגדרים בין גברים לנשים. הרגשתי שלאורך כל הספר הסופרת נפלה למלכודת של מרי סו וגרי טסו והדמויות הרגישו כתובות לפי תבנית ולא היה להן כל ייחודיות לעומת ספרים אחרים. בספר יש תיאורים ארוטיים ומיניים. לא מתאים לילדים! מתאים לתיכוניסטים או אנשים מעל גיל 18. לא ציפיתי שבספר יהיו תיאורים ארוטיים ועוד בפרק השני מכיוון שהתקציר לא נשמע ארוטי. הרגשתי שהסופרת מתחמקת מסיטואציות חשובות, למשל מקרה הרומן בין מורן (הטירונית) להראל (המפקד) טואטא מתחת לשטיח, כלומר הם לא קיבלו עונש, השהייה, כלא צבאי או אפילו סילוק מהצבא עקב הרומן שלהם, עצם זה שמקרה כזה מטואטא מתחת לשטיח, זה מראה על בעייתיות של הסמכות הצבאית בספר (לא במציאות) ומין הראוי שהיו מקבלים סוג של עונש. הספר הוא לא מבוסס על סיפור אמיתי ולא מתיימר להיות כזה ולכן הוא לא משקף את מה שקורה באמת בצה"ל ובשייטת ואני בטוחה שבחלק מהאירועים לאורך הספר צה"ל היה מטפל אחרת במציאות כמו מקרה הרומן בין טוראית למפקד שלה. היה רצוי שהספר ישקף את המציאות צבאית יותר בסיטואציות שונות ובאופן כללי שיהיה יותר מחובר למציאות למשל, בפרק השני מורן פעם ראשונה פוגשת את הראל בחתונה (הם עדיין לא יודעים שהוא יהיה המפקד שלה והיא תהיה החניכה שלו) הוא לא יודע את שמה והם מכירים רק כמה שעות והם מחליטים לשכב ולעשות אהבה, לפחות מומלץ לדעת שם של בן אדם ואת הרקע שלו לפני שאתה מתחיל לעשות אהבה. המקרה הזה מוזיל מהספר.
ראיתי ביקורות אוהדות על הספר, אני הולכת נגד חוות דעת האוהדות ולא אמליץ עליו לקריאה.














