התרשמתי מאוד ובתור אחת שהזאנר ספרות אירוטית הוא לא הז'אנר האהוב עליי. הרגשתי שזה היה יותר מסיפור אהבה היה שם סיפור על התמודדות עם אובדן, וסטיגמות לגבי צבא נשים הצבא האם הן יכולות להיות כמו גברים? התרשמתי מהספר בהחלט אקרא עוד ספרים הסידרה שלה. אני שמחה שהתחלתי לקרוא את זה בתקופת המלחמה באיראן אסקפיזם מוצלח

הספר יפה ומעניין צורת הכתיבה של הסופרת קצת שונה מרוב הספרים שאני מכירה בדרך כלל בספרים שאני קראתי זה או שהספר כולו נכתב בגוף שלישי או שהספר כולו נכתב בגוף ראשון אבל פה זה גם גוף ראשון וגם בגוף שלישי
הסיפור לא רק נכתב מנקודת המבט של הדמויות המרכזיות אלא שגם נכתב מנקודת מבט של דמויות משניות.
גם כאשר הדמויות המרכזיות במקרה הזה הן מורן והראל לא נוכחים בסיטיואציה עדיין יהיה שיח בין הדמויות המשניות אני מניחה שזה בגלל שזו סידרת ספרים אז אולי הסופרת רצתה לחמם אותנו לקראת הדמויות שיופיעו בספר הבא.
היה גם נחמד שבסוף הספר יש אפילוג של שנים קדימה והיה כיף לקרוא סוף סגור ומקסים כזה :)
סיפור הרומנטיקה כאן לא סחף אותי כמו ספרים אחרים שקראתי אבל בהחלט רומנטיקה מקסימה, אחרי הכל סיימתי אותו תוך 3 ימים אז זה אומר משהו.

מאז השבת השחורה לא מצליח להסחף לתוך ספר. נטשתי כבר 3 ספרים די בהתחלה.
כמו סרגל מאמצים אחרי פציעה, החלטתי ללכת על סוג של רומן רומנטי (לא כוס התה שלי בדרך כלל, למרות שכשחושבים על זה גם הלביאה הלוחמת הוציא אותי ממשבר קריאה בזמנו) אסקפיזם נטו. הספר קריא וזורם. סוף סוף צלחתי ספר שלם. חביב גם אם לא מציאותי. אין הרבה סצנות מין, ואלו שכן לא מפורטות מידי. סוג של גי.אי.גין ישראלי. בשבילי עשה את העבודה. 3 כוכבים.

העלילה מתרחשת ביחידה הימית של צה"ל הידועה בתור היחידה הקשה ביותר שניתן להתקבל אליה. הסיפור הינו בדיוני לחלוטין.

מורן - אישה צעירה ומלאת מוטיבציה. היא מתקבלת ליחידת הקומנדו הימית של צה"ל בזכות ולא בחסד, זאת לאחר שניסו לעצור אותה אינספור פעמים. היא המשיכה לנסות עד שהצליחה לעבור את שלב הקבלה. עכשיו המבחן האמיתי שעומד בפניה - לשרוד את המסלול הקשוח של השייטת. הבעיה היחידה שיכולה לגרום לה להיכשל היא המפקד שלה שלא מאמין כמו כולם, שאישה יכולה להיות שייטת. מורן מתעקשת להוכיח לכולם שבתור אישה היא מסוגלת לשרוד את המסלול הקשה הזה ולהיות אחת מהם. ככל שיותר מזלזלים בה, כך המוטיבציה שלה רק גדלה.

הראל - קצין בקבע אשר מתמנה להיות המפקד הישיר של מורן, אך אינו יודע זאת כאשר פוגש בה לראשונה, במקרה, בחתונה של חברו לצוות. אז היא הייתה אלמונית יפהפייה וקשה להשגה. לילה אחד של שכרון חושים מוביל אותו להתאהב בה מבלי שהוא יודע מי היא או מה שמה. עד הרגע שהוא פוגש אותה שוב, הפעם במשרד של מפקד השייטת. שם הוא מגלה שהיא הבחורה המדוברת אשר מנסה להתקבל ליחידה שלו אך הוא לא מתאר לעצמו כמה קשה יהיה לו איתה.

האם מורן תשרוד המסלול תהיה האישה הראשונה בשייטת? האם הראל יצליח לשמור על קור רוח מולה? האם האהבה תכשיל את שניהם?

הספר מסופר בשילוב של גוף שלישי וגוף ראשון, מנקודת המבט של מורן והראל לסירוגין.
אין קיצוניות מיותרת בשום שלב או דרך. שום פוליטיקה לא מעורבת כאן. אם יש לכם חשש לספר פוליטיקלי קורקט, אתם יכולים להיות רגועים. העלילה נשארת ניטרלית מהבחינה הזאת.
העלילה נשארת באותו קו לאורך כל הספר, דבר שהפתיע אותי לטובה. הדמויות אמינות ועגולות. נהניתי מאוד מהקריאה לאורך כל הספר, לא רציתי שהספר יגמר. כתיבתה של שרון צוהר מאוד רהוטה וספרותית, משהו שרק הוסיף לחוויית הקריאה שלי. זהו ספרה הראשון שאני קוראת ולדעתי בחרתי ספר נהדר להתחיל איתו.
סוף סוף ספר רומנטי-אירוטי שמכבד את עצמו.
חשוב לי לציין: האירוטיקה לא הייתה מוגזמת בשום שלב. אין שום דבר מביך או קרינג'י, מה שמייחד את הספר הזה כל כך.

אמנם מדובר ברומן רומנטי וקצת ארוטי אך לדעתי גם קוראים שפחות מתחברים לסגנון יאהבו את הספר.
ספר חובה לאוהבי הז'אנר!

כשרומנטיקה זולה פוגשת ספרות איכותית זה ההגדרה לכשהגלים מתחזקים

תקופה לא פשוטה עוברת עלינו, ייקח לנו זמן לעקל, לתפוס את האירועים הנוראים שהתרחשו בשבת השחורה. את הטבח המזעזע שהתרחש בקיבוצים בעוטף, את הטבח שהתרחש במסיבה ברעים. את כמות הנרצחים וההרוגים הבלתי נתפסת. כל יום אני חושבת על החטופים ומתפללת שיחזרו אלינו חיים ובריאים בגוף, את הנפש אני יודעת שאי אפשר להציל והשיקום יכול לקחת הרבה זמן. חמאס הם ארגון טרור נוראי מפלצות אדם מה שעשו צריך להיות מגונה מצד כל העולם.

למרות התקופה הזו החלטתי לקרוא ספר המתקשר לצה"ל וללוחמי שייטת 13. הספר הוא לא ספר המספר על הקרבות של לוחמי שייטת ואם הוא היה מספר אז בטח לא הייתי קוראת את הספר בגלל התקופה הזו. הספר מספר על סיפור אהבה בין טוראית (היא הייתה מפקדת חי"ר אבל בשייטת הייתה צריכה להתחיל כטוראית) אשר מצטרפת לשייטת ויש לה רומן עם המפקד שלה. הסיפור הוא לא כבד מאוד וכתוב בצורה קלילה, סלנגית ולא בשפה גבוהה מאוד. בספר הזה יש הרבה חורים עלילתיים וסיטואציות שלא נשמעות הגיוניות ומותאמות למציאות לכן לא נתתי לו דירוג גבוהה. הספר גם לא מתאר מציאות צבאית, אלא מרכך מציאות צבאית ולא מתאר באמת איך צה"ל עובד. הספר גם מתיימר להיות פמיניסטי מכיוון שמורן (הטוראית) היא האישה הראשונה אשר מתקבלת לשייטת אבל לאורך כל הספר ראיתי תיאורים אשר מקטינים את האישה אפילו מדמויות שהסופרת לא החשיבה כשוביניסטיות וגם הספר מחזק חלק מדברים מגדרים בין גברים לנשים. הרגשתי שלאורך כל הספר הסופרת נפלה למלכודת של מרי סו וגרי טסו והדמויות הרגישו כתובות לפי תבנית ולא היה להן כל ייחודיות לעומת ספרים אחרים. בספר יש תיאורים ארוטיים ומיניים. לא מתאים לילדים! מתאים לתיכוניסטים או אנשים מעל גיל 18. לא ציפיתי שבספר יהיו תיאורים ארוטיים ועוד בפרק השני מכיוון שהתקציר לא נשמע ארוטי. הרגשתי שהסופרת מתחמקת מסיטואציות חשובות, למשל מקרה הרומן בין מורן (הטירונית) להראל (המפקד) טואטא מתחת לשטיח, כלומר הם לא קיבלו עונש, השהייה, כלא צבאי או אפילו סילוק מהצבא עקב הרומן שלהם, עצם זה שמקרה כזה מטואטא מתחת לשטיח, זה מראה על בעייתיות של הסמכות הצבאית בספר (לא במציאות) ומין הראוי שהיו מקבלים סוג של עונש. הספר הוא לא מבוסס על סיפור אמיתי ולא מתיימר להיות כזה ולכן הוא לא משקף את מה שקורה באמת בצה"ל ובשייטת ואני בטוחה שבחלק מהאירועים לאורך הספר צה"ל היה מטפל אחרת במציאות כמו מקרה הרומן בין טוראית למפקד שלה. היה רצוי שהספר ישקף את המציאות צבאית יותר בסיטואציות שונות ובאופן כללי שיהיה יותר מחובר למציאות למשל, בפרק השני מורן פעם ראשונה פוגשת את הראל בחתונה (הם עדיין לא יודעים שהוא יהיה המפקד שלה והיא תהיה החניכה שלו) הוא לא יודע את שמה והם מכירים רק כמה שעות והם מחליטים לשכב ולעשות אהבה, לפחות מומלץ לדעת שם של בן אדם ואת הרקע שלו לפני שאתה מתחיל לעשות אהבה. המקרה הזה מוזיל מהספר.

ראיתי ביקורות אוהדות על הספר, אני הולכת נגד חוות דעת האוהדות ולא אמליץ עליו לקריאה.

הספר מגולל את סיפורה של בחורה צעירה ושאפתנית להתקבל למסלול הקשה בצה"ל - המסלול של שייטת 13 (הקומנדו הימי).
למרות שאין לספר שייכות למציאות, מאחר וכנראה לא תהיה אישה במסלול של השייטת (בגלל המאמצים הפיזיים הכמעט בלתי אפשריים), עדיין מדובר בספר סוחף ומלא תשוקה.
אני לא רוצה להרחיב על העלילה עצמה - חבל להרוס.
זהו ספר שלגמרי נותן תמורה לעלות שלו. הוא משכיח מהקורא כי מדובר בספר כתוב. הקורא נישאב לעלילה, לדמויות ולאהבה השבירה, אך באותה עת גם החזקה ביותר.
זהו ספר שמדבר על אהבה, התשה, עצבות, שימחה, ניצחון, ייאוש - הכל ביחד, ושזור מעולה.

סיכום: ספר מהמם, שטרם נראה כמוהו בארץ מבחינת העלילה והמיקום שלה.
במילה אחת: שווה !

נגשתי אל הספר הזה קצת בחשש, משום שאיני יודעת כמעט דבר אודות הצבא ובטח שלא אודות השייטת.
מצד שני, אני חושבת שזהו טבעם של ספרים, לפתוח לנו הקוראים, צוהר אל עולם שהוא לא תמיד המוכר והידוע.
אף על פי שהסופרת מדגישה שהסיפור הוא פרי דמיונה הפורה ואינו מתיימר לתאר את אופן פעולתה האמיתי של השייטת, היא מספרת שערכה תחקיר לפני כתיבת הספר.
לדעתי התחקיר בא לידי ביטוי, באופן טוב, בתיאורי ההווי, הסלנג, אחוות הלוחמים, אלו דברים המובאים בספר בקלילות, מתובלת בהומור ואליהם התחברתי במיוחד.
הספר שם במרכז שתי דמויות, מורן והראל. שניהם בת ובן לאבות ששימשו בתפקידים רמי מעלה בצהל ושניהם מאד רוצים ללכת בדרכי אבותיהם ולהגיע גם הם הכי גבוה שאפשר במסלול הצבאי.
מורן, לאחר מאבק ארוך במערכת הצבאית, שלא מאמינה כל כך בנשים, מוכיחה את עצמה ראשית כסגן ביחידת החיר קרקל וכעת היא מוכנה להסיר דרגותיה כדי לנסות ולעשות הסטוריה. בסופו של דבר, היא נכנסת למסלול אימונים קשה ביותר שהעמידה בו עתידה להכתיר אותה כלוחמת השייטת הראשונה בתולדות צהל.
גיבור הספר השני הוא הראל. לוחם שייטת, אשר משמש כמפקד, במסלול שאליו עתידה מורן להיכנס.
בתחילת הספר הם נפגשים ונוצר ביניהם קליק, מבלי שידעו שבעוד ימים אחדים, הם יפגשו בסיטואציה אחרת לגמרי כשמורן החניכה והראל הוא המדריך / מפקד, ישיר שלה....

אני מכורה לספרים של שרון צוהר. סיימתי את הספר תוך לילה לבן אחד. אבא שלי היה בחיל הים ופתאטם הבנתי את הסלנג שבו הוא משתמש. נהניתי לקרוא את הספר, אני עדיין חושבת על הדמויות, כל הזמן. התאהבתי בהראל- וואו. ספר ישראלי, משלנו, העלילה סוחפת- פשוט מעולה.