אני מכירה אנשים שגילו את הודו ולא הפסיקו לשבחה "הודו לה' כי טוב" תרתי משמע, אולם אותי היא אף פעם לא משכה במיוחד והנובלה הזו בטח לא עושה לה את השירות הזה. אבל מצד שני אולי זו לא באמת הנובלה שתעשה לה את השירות כי לא מדובר כאן בסיפור מסע....
סיפורה של משפחה הודית מהמעמד הבינוני ומטה החיה חיים משותפים תחת קורת גג אחת - אב, אם, דוד(אח של האב, צ'יקאפה), בן (המספר), בת ואשת הבן. גורלה של המשפחה שפר עליה והיא זוכה לרווחה כלכלית כאשר הדוד מחליט להקים עסק משפחתי לתבלינים. ממשפחה שחיה בקושי ממשכורת של איש מכירות, שכל קניה בוצעה לאחר דיון משפחתי מדוקדק וכל רופי נספר בקפידה, הפכה למשפחה עשירה שהכסף מושל בה ביד רמה. אך הפלא ופלא, אומנם אפשר להוציא משפחה מהשכונה אך כנראה לא ניתן להוציא את השכונה מהמשפחה והגאצ'ר גוצ'ר (בג'יבריש בתרגום חופשי סוג של "תוהו ובוהו") רודף אותה.
השינוי במעמד הכלכלי לא מביא לשינוי בעולם הערכים של המשפחה הגרעינית, אבל הוא כנראה מקהה אותם במיוחד בכל הקשור ליחס לאחר. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, ביחס המשפיל של אם המשפחה והבת כלפי אישה זרה המופיעה יום אחד על מפתן דלתן בבקשה להיפגש עם הדוד העשיר, ורואות בה נוכלת אשר רוצה לגזול אותן; ביחס של הבת כלפי בעלה ומשפחתו, שלתפיסתה בחיים אידיאליים אין מקום לעבודה קשה, כפי שבעלה עובד, ומה שלא עובר דרך המוח עובר דרך הכוח ולשם כך מגייסת קבוצת בריונים, חברים של דודה, על מנת לחלץ את תכשיטיה מבית בעלה.
הבן הוא המספר של הסיפור, גבר צעיר אשר עובד בחברה המשפחתית ולתדהמתו אף מנהל אותה, אבל למעשה מקבל סוג של קצבת אבטלה בצורת משכורת חודשית כל עוד משמש כחותמת גומי לעסקי הדוד. רווחת כל המשפחה תלויה בעיוורון וחירשות מרצון. לא ראיתי, לא שמעתי, אבל כסף קיבלתי. למעט הדוד אף לא אחד יודע דבר על העסקים המתנהלים בחברה. התנהלות זו גורמת לחיכוכים במשפחה ובעיקר בין הבן הצייתן לבין אשתו הדעתנית, אשר עולם הערכים שלה לא מכיר באוכלי חינם כי אם בעבודה ראויה ומכובדת.
מה שסיקרן אותי מלכתחילה היה השם של הנובלה וכשסיימתי לקרוא אותה תהיתי מה, זהו?? סיפור קצר ודי בנאלי על "כסף מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים" ואם ממש רוצים אז אפשר להקיש ממנו על פמיניזם וביקורת על החברה המעמדית בהודו. הסוף עמום ופתוח לפרשנות. קליל כדחליל בגינת תבלינים.

















