ביקורת ספרותית על תיקון אחר חצות - עטיפה חדשה מאת יניב איצקוביץ'
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 29 בינואר, 2018
ע"י אפרתי


יום אחד התעורר יניב איצקוביץ', ששם משפחתו מעיד עליו שהוא מגיע מהתפוצה של העיירה מוטלה, ארז לעצמו מזוודה ישנה מקרטון עם זוויות מברזל. צרור קטן של בגדים הוא לקח, כי במוטלה של 1894 אנשים החליפו בגדים פעם בחודש או פעמיים בחודשיים, בין אם צריך ובין אם לאו.

ואז עלה יניב איצקוביץ' על רכבת הזמן. מנהרת הזמן הומצאה רק שנים לאחר מכן, ורכבת הזמן הייתה יעילה למדי, והגיעה בדיוק של יממה או שתיים, אלא אם השתטח איזה נווד בגילופין על הפסים ועצר את התנועה ברחבי האימפריה הרוסית הגדולה.

יניב איצקוביץ' ירד מהרכבת ושם משפחתו, כאמור, תואם לכל הברקוביצ'ים והשפייזמנים והקייזמנים והרבינוביצ'ים והרזניקים והשכטרים. ורק ה"יניב" הזה עורר פליאה בקרב תושבי מוטלה, איזה שם זה "יניב", רוסי. פולני, מעולם לא שמעו במוטלה על יניב.

ראשית ניגש יניב אל בית שפייזמן, שם התעוררה מנדה בת העשרים וחמש לבוקר חדש של עגינות ובעל נעדר, שמעולם לא היה נהדר, אפילו כשהיה נוכח בבית. מנדה הננטשת התעוררה בבית חמיה וחמותה לבוקר של עמלנות וצייקנות ועוני מרוד וטיפול בשני יתומיה החיים וקרצוף בתיהם של עשירי העיירה.

ושם, על גדות היסולדה, בינות לביצות המקיפות את מוטלה, הקים יניב את העיירה ואת אנשיה ואת סוחריה ואת ענייה ואת משוגעיה. שיחזור מרהיב, יש לומר.

ואילו טיפוסים הוא ממלא ברוח חיים! ובאילו דמויות הוא מפיח רוח!

נכון הדבר כי בעיירה של איצקוביץ' אין בחורי ישיבה ענוגים שאוכלים "קעסט" משבת לשבת על שולחנם של בעלי האמצעים, ומותר השבוע ממיתים עצמם באוהלה של תורה עם לחם צר ויבש ועבש ומחממים את גופם על התנור המתקרר. אין בעיירה של איצקוביץ' את גדולי הדור של פולין ורוסיה שמהם יצאו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, האדמו"ר ר' שמואל מליובביץ' ורבי אריה אלתר מגור, ודומיהם. נדמה כי כל הטיפוסים שלו הם בורים ועמי ארצות בדרגות שונות, כפריים מגושמים, העושים בדתם מצוות אנשים מלומדה, מעלים ומורידים במצוות כפי ראות עיניהם, כאילו יצאו מסיפורי מסעותיו של הבעל שם טוב וחסידיו. אלא שתושבי מוטלה של איצקוביץ' אינם דומים לבעל שם טוב וחסידיו, אלא ליהודים נטולי הצורה של בעלי בתי המרזח, שאותם פגשו החסידים במסעותיהם.

והרב היחיד של מוטלה הוא תחמן ומניפולטור, מלחך פינכה וחנפן, גרגרן ותאוותן.

אבל אם רק נניח לזה, איזה צוות של טיפוסים מקים איצקוביץ לתחייה.

פאני קייזמן, אחותה של מנדה שפייזמן, שוחטת לשעבר, שסכינה צמוד לירכה תמיד, אם לחמישה ואשת איש, אשר יוצאת למסע בפלך מינסק ובפלך גרודנה כדי למצוא את המעגן של אחותה, מאיר-צבי שפייזמן ולאלץ אותו לתת גט לאשתו.

וצבי-מאיר, מדוע נטש את רעייתו וילדיו, את הוריו ואת קהילתו? מפני שקושייה עקשנית אחת ממלאת אותו, אודות גן עדן ואכילת פרי עץ הדעת, ואיש, כולל ראשי ישיבת וולוז'ין המעטירה לא נתן דעתו על חשיבותה של קושייה זו, שהיא מאבני היסוד של תפיסת האמונה. לדעתו של צבי-מאיר, כמובן.

ואל המסע של פאני קייזמן מצטרף ז'יז'ק ברשוב, הלוא הוא יושקה ברקוביץ', מילדי הקנטוניסטים שנאלצו לשרת בצבא הצאר ולהמיר את דתם.

ואליהם מסתפח שליימל קנטור, חזן לעת מצוא, נווד שראשו במשחקי קלפים, שכל כוחו בסלסול קטע מאדון עולם, ועליו משלמים לו המאזינים מעט מעות של צדקה, לא על הקטע הנאה, כמובן, אלא כדי שיבלום את פיו.

ואחריהם רודף סגן אלוף פיוטר נובאק שהוא נכה מלחמת קרים וראש האוכראנה, המחלקה להבטחת הסדר והביטחון הציבורי, קרי השב"כ של פלך מינסק וגרודנה. בלש כהלכה הוא, פיקח וערמומי ומסיק מסקנות לא פחות חריפות מאלה שמסיק שרלוק הולמס באותה תקופה, באימפריה אחרת ושמה בריטניה הגדולה.

ושלל טיפוסים מצטרפים אל ההרפתקה המופלאה ששורשיה נטועים שנים קודם לכן בתקופת הקנטוניסטים, והיא מזגזגת בין גיבורים ואנטי גיבורים יהודים ובין גיבורים ואנטי גיבורים מן הצבא הרוסי הגדול. ויניב איצקוביץ' משייט ברוסיה הגדולה כבתוך שלו, ורוכב על סוס וגם במרכבה ששמה בריצ'קה, ומשרך רגליו ברגל, והכל בסיפור מבריק ומצחיק עד דמעות. וככל שהוא מתאר עוני עמוק יותר נעשה הסיפור עשיר יותר. וככל שהוא מרבה לתאר סחי ומיאוס וצחנה וסירחון, מעלה הסיפור ריח גן עדן.

והסיפור כולו משובץ משפטי פנינים, שאם הייתה מנדה שפייזמן אוספת אותן אחת לאחת, היתה פטורה מלערוג לבעלה המעגן הטיפש. וחיה לה בשובה ונחת כאחת מגבירות מוטלה.

ולא חשוב אם הסיפור אמת.הוא או בדיה ואם היה או לא היה, ואם קרוב הוא למציאות או שמא לא חזה בה ממרחק, זהו סיפור שמח ומענג עד בלי די, סיפור של אנשים שנכנסים ללב הקורא ומשתכנים בו.

ולשונו של הסיפור דשנה ועשירה אבל לא מיושנת, ארכאית או מאובקת. כאילו צלחה בשלום מסע של למעלה ממאה ועשרים שנה ברכבת הזמן.

ואם משל היה, מה בעצם הנמשל, למי אכפת. כשהמשל מקסים כל כך, הנמשל מיותר.

נ.ב. ששתי כריכות יש לספר בסימניה. האחת, זאת שברשותי והיא היפה מביניהן, והשנייה, מין ציור פוסט מודרניסטי, צהוב ואדום ומכוער. מוטב להוצאה לאור שתגנוז את פרץ היצירתיות הזה.
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
רץ, אני מוחמאת מאוד, אבל איצקוביץ' כותב נהדר, לדעתי.
רץ (לפני שנה ו-4 חודשים)
אפרתי, אני חושב שכתבת יפה מאיצקוביץ, שלצד כתיבה משובחת, נופל לרגעי שעמום וחוסר אמינות, הבעיה העקרית של הספר הוא המלכודת אליה הוא נופל של ספר שהחליט להיות גם פנטזיה וגם ראליה.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
חן חן, חגית!
חגית (לפני שנה ו-4 חודשים)
ביקורת נפלאה.
שונרא החתול (לפני שנה ו-4 חודשים)
עטיפות דומות זה מפעל חיים קטן שלי שנקרא 'הופרדו בלידתם'.
https://simania.co.il/showList.php?listId=20227
שונרא החתול (לפני שנה ו-4 חודשים)
שונראה החתול. אהבתי.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
בת-יה, תודה רבה! שונרא היא חתולה בשר ודם, אבל יש לה זיכרון של פיל.
בת-יה (לפני שנה ו-4 חודשים)
אפרתי, יופי של ביקורת. ובאשר למבצע הבלשי אל תעבדי קשה, את רק צריכה לשאול את שונראה החתול. נראה לי שהיא זוכרת את כל הביקורות שנכתבו באתר. כתבתי לה קודם שאני חושבת שהיא רובוט.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
וונדי, חן חן, אני מקווה שתהיי בצד שלי...
וונדי פן (לפני שנה ו-4 חודשים)
ספר שיש עליו מחלוקת זהו ספר מסקרן. ארשום לי בצד, מעניין לאיזה צד אני אתחבר...? בכל אופן, אוהבת את הכתיבה שלך! סקירה יפיפיה
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
קוג'ו, טעמך בספרים אהוב עלי (וגם טעמך בביקורות) לעומת זאת (במילעיל) טעמך בציור, נו, איך להגיד... נו, טוב, לא נגיד.
cujo (לפני שנה ו-4 חודשים)
יופי של ביקורת לספר מצויין. אני דווקא אוהבי ותר את הכריכה הצהובה שקדמה לזו.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
עכשיו יש לי מבצע בלשי. מי המליץ עליו? עד שלא אדע, לא תקבלי שוקולד מריר, גבוהת מצח שכמוך.
רויטל ק. (לפני שנה ו-4 חודשים)
ידי לא היתה במעל
(בעצם, אם כל כך נהנית, אז למה לא.
בטח, אני המלצתי לך עליו. בחום!)
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
צודק, כוורן. בכל זאת אהבתי את הכפית הישנה והסכין, יותר מסוגנן ורעיוני מ"דומות".
הכוורן (לפני שנה ו-4 חודשים)
העטיפה הישנה באמת מכוערת . העטיפה החדשה מזכירה לי סמל של מסעדה , וחוץ מזה כבר מדובר בעטיפות דומות ( המממממ ...תרתי משמע )
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=695277
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
רויטל, את מפתיעה אותי לחלוטין, משום מה היה לי הרושם שקניתי אותו בהמלצתך! אז מי המליץ עליו?
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
חני, תודה רבה! הנה, קיבלת דחיפה.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה רבה, תומריקו, אכן בלתי נשכחות.
רויטל ק. (לפני שנה ו-4 חודשים)
התחלתי אותו, השאלתי אותו, הלך לאיבוד, נמצא.
עכשיו צריכה לחזור אליו, אבל עדיין מתלבטת אם להתחיל מהתחלה או לנסות לחזור לנקודה בה עצרתי.
ויש לי תחושה עמוקה שבסופו של דבר אשתייך למפלגה של פפריקה ויוסף... ואז נשאלת השאלה האם בכלל לטרוח.

אבל הביקורת נהדרת:)
חני (לפני שנה ו-4 חודשים)
אפרתי רשמתי לי כבר מזמן לא יודעת למה הוא עוד לא אצלי על המדף.
תודה על הסקירה היפה.
תומר (לפני שנה ו-4 חודשים)
יופי של ביקורת! תודה!
לא מזמן סיימתי לקרוא והנה אני מתגעגע לדמויות שיניב החיה בתוכי...
סקאוט (לפני שנה ו-4 חודשים)
מרביתנו חושקים בתכונה העל- אנושית הזאת. זה בסדר חח
נעמי (לפני שנה ו-4 חודשים)
כן כן סקאוט לו רק היו לי הספקי הכתיבה של מרטין..
סקאוט (לפני שנה ו-4 חודשים)
נעמי, לפני שאת כותבת על תיקון אחר חצות, יש לך ביקורת אחרת לגבש. [ מרטין עדן]

אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
נעמי, את משהו. לאנשים כמוך יש מה לכתוב כשהם אוהבים או שונאים.
נעמי (לפני שנה ו-4 חודשים)
וואו תענוג של ביקורת!
אחרי ביקורת כזו אין מה להוסיף (אלא אם אתה בצד של פפריקה)
(אז עכשיו אני לא יודעת אם לקוות לקרוא ולאהוב או לקוות לקרוא ושיהיה לי מה לכתוב..)
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
גם מזה וגם מזה (וגם מהשוקולד) אל תנח ידיך. אפשר ליהנות מכל העולמות. הספר מרתק בכל עמוד ועמוד.
מסמר עקרב (לפני שנה ו-4 חודשים)
סיבכת אותי כהוגן עם הביקורת המרהיבה הזו. קיבלתי המלצות רבות על הספר, כולל המלצה אישית מידידי הטוב, חבר האתר שמוליק, אבל 500 העמודים הרתיעו אותי. בדיוק לקחתי את "7 דקות אחרי חצות" בעקבות הביקורת הנפלאה של יעל על הספר, ועכשיו באת עם הביקורת הזו, ואני לא יודע איזה אחרי חצות לקרוא...
מה שבטוח, עד חצות אני נשאר עם זה:
http://www.rinunim.co.il/Article.php?ArticleID=42879&CatID=2
ותודה ענקית לגלית שחידשה לי ועדכנה באריזות האישיות...
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה רבה, מחשבות! (איצקוביץ' יותר).
מחשבות (לפני שנה ו-4 חודשים)
עכשיו אני צריך להחליט מה יותר מעניין איצקוביץ אפרתי היא משלנו.
אגב, אני לא אוהב שסופרים ישראליים מחדשים את עברנו הפולני/רוסי/פרסי/מצרי. למשל, ירמי פינקוס עם הקברט. מצד שני. מפריח היונים הוא מופתי.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
חמודה, פפריקוש, ידעתי שלא אהבת את הספר וחשבתי עליך כשקראתי אותו.
פַּפְּרִיקָה (לפני שנה ו-4 חודשים)
מזמן לא נהניתי ככה מטקסט שכל כך לא הסכמתי איתו :)





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ