ארבעים וארבעה מקוראי סימניה קוראים כעת את "קיצור תולדות האנושות". זהו מספר שיא בסימניה, ששניים לו רק הספרים "לבד בברלין" (עם 39 קוראים) ו"אשמת הכוכבים" (עם 25 קוראים). את הספר קראתי לאורך תקופה ארוכה (יחסית לעצמי) של 4 שבועות. בהתאם לרוח הספר, החלטתי לפשפש קצת במספרים וסטטיסטיקות. גיליתי שבין אלה שקוראים כעת את הספר, זמן המינימום הוא ארבעה שבועות (היוש!) וזמן המקסימום הוא שש שנים וחודש אחד. לאחר מכן חישבתי ממוצע לפי זמני הקריאה של כל 44 הקוראים וגיליתי שהזמן הממוצע שחלף מאז שהקוראים דיווחו שהחלו בקריאת הספר עומד עד 38 חודשים, דהיינו שלוש שנים וחודשיים! מי שסיים את הספר איננו חלק מהסטטיסטיקה, ונניח שחלק מהקוראים לא מעדכנים כי סיימו לקרוא אותו, ועדיין - נראה שהספר הזה מונח ליד מיטתם של לא מעט אנשים כבר כמה שנים.
"קיצור תולדות האנושות" הוא ספר שנותן ידע (מועט אבל בסיסי) על מגוון רחב של נושאים - בריאת העולם, אימפריאליזם, התפתחות החקלאות וביות בעלי-חיים, קומוניזם, קפיטליזם ועוד. ספר שאנשים נוהגים לצטט ממנו בדיונים סמי-פילוסופיים שנערכים תוך כדי ארוחות צהריים במקומות עבודה. חלקים מהספר הזה דומים להפליא לספרים אחרים, כך לדוגמה לקראת סוף הספר מופיע פרק על האושר שדומה מאוד לספריו של חוקר הפסיכולוגיה החיובית, ד"ר טל בן-שחר. בחלקים אחרים בספר, המחבר לא מבצע הפרדה בין דעתו האישית לבין ההתרחשויות ההיסטוריות המתוארות בספר, וכך אנו זוכים להטפות לצמחונות ולקפיטליזם ברצף של ספר מדע פופולרי. באופן כללי, הרגשתי בעת הקריאה שקיים אי-סדר בעריכת הספר – קפיצות בלתי פוסקות בזמן, התמקדות בנושאים שוליים ובנושאים מהותיים ללא היררכיה מספקת ביניהם והעדר רצף ברור בין הנושאים. כמו כן, הפריע לי שכאשר המחבר מדגים נושא מסויים (לדוגמה, השפעתה של חוסר אמינות של חברה על היכולת של אותה חברה להשיג הלוואות אטרקטיביות), הוא "יורד אל העם" במידה שגורמת לעם להרגיש שמזלזלים ביכולותיו התפיסתיות.
ניתן לטעון כי ספר מדע פופולרי לא מיועד להביא דוגמאות מדוייקות ולהוות textbook אקדמי, ואני מבינה זאת. ובנוסף, אני כן מרגישה שהספר תרם לי, אם כי בעיקר בחידוש אינפורמציה שכבר ידועה לי תוך ריכוזה (לכאורה) בספר אחד. אך אני חושבת שהבעיות שהספר לוקה בהן לא מצדיקות את אותו שיא-סימניה של ארבעים וארבעה קוראים בו-זמנית, או שאולי להפך – מסבירות כיצד קוראים כה רבים מצטברים למספר שיא שכזה, פשוט כי הם לא מצליחים לסיים אותו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
